רכישה מכונס נכסים – האם זה נחשב לגזל?

התשובה

שלום וברכה. לפני שנתחיל לדון בגוף פרטי ההלכה בנידון זה, חשוב לציין שיש מגוון רחב של תשובות בנושא זה. יש מהפוסקים שסוברים שקנייה מכונס נכסים היא גזל גמור, ויש שסוברים שזוהי מצווה. בנוסף השאלה הזו מתחלקת לשתי שאלות: האם הוצאה לפועל (כונס נכסים) פועל כדין? והיה ונמצא שלא נוהגים כהלכה, האם בכל זאת אפשר לקנות מהם? לענ"ד אין כלל גורף בכל הנוגע לרכישת דירה מכונס נכסים, אלא יש לבדוק כל מקרה לגופו, מדוע הגיעה הדירה למכירה על ידי כונס נכסים. ואכתוב בזה את הדין בשלשה מקרים עיקריים: מקרה א :כאשר הדירה עומדת למכירה, עקב חוב משכנתא שלא שולם לבנק. במקרה זה מותר לקנות את הדירה מכונס הנכסים, הואיל ומתחילה הלווים קיבלו על עצמם והסכימו (בחוזה בכתב) שבמידה שלא יעמדו בתשלומי המשכנתא, הבנק יוכל למכור את דירתם באמצעות הליך זה. מקרה ב: דירה הנמכרת עקב גירושין של בני זוג שלא הגיעו להסכמה ולשיתוף פעולה על מכירת הדירה. במקרה זה, יש לבדוק מי הם בני הזוג, שהרי אם אינם שומרי תורה ומצוות, הרי נישאו מתחילה על דעת החוק, ולפיכך מותר לקנות את הדירה. אולם אם בני הזוג שומרי תורה ומצוות ונישאו על דעת דיני התורה ולא על דעת החוק, והדירה נמכרת עקב הוראות החוק ושלא על פי דין התורה, אין לקנות את הדירה. ועיין להלן שלדעת האגרות משה שגם במקרה זה ניתן לקנות את הדירה. מקרה ג: דירה הנמכרת עקב חובות מיסים לרשויות. במקרה זה הדין תלוי במחלוקת הפוסקים אם אומרים דינא דמלכותא דינא בימינו בארץ ישראל. לדעת הסוברים אומרים דינא דמלכותא דינא, ניתן לקנות את הדירה, שהרי הדירה עומדת למכירה בהליך זה כדין. אולם לדעת הסוברים שאין דינא דמלכותא דינא כאן בארץ ישראל, אסור לקנות דירה העומדת למכירה עקב חובות בעליה לרשויות. וכל אחד ינהג בזה כהוראת רבותיו. יש שממליצים לקונה להתפשר עם בעל הדירה הקודם (במקרה ויודע את זהותו), ולשלם סכום מסוים של כסף בכדי שיתרצה וימחל על המכירה. (למשל אדם שרכש דירה מהכונס נכסים עם חמישה עשר אחוזים הנחה - מומלץ שישלם לבעל הדירה הקודם חלק מהאחוזים שחסך). אמנם, גם לשיטות שאוסרות לרכוש מכונס נכסים, (או במקרים שלכו"ע אסור לרכוש מהוצאה לפועל), בדיעבד אם רכש - הקנייה תקפה. נבאר מעט את הדברים: על פי החוק, אדם שלא יכול לשלם את חובותיו - מגיש בקשה לבית המשפט המחוזי שיוכרז כפושט רגל. בית המשפט ממנה כונס נכסים שאוסף את כל נכסי החייב ומחלקם לנושים, לאחר שבית המשפט השתכנע שהלווה נהג בתום לב, ולא ניסה להבריח נכסים, ואכן אין לו מספיק נכסים בכדי לכסות את חובותיו, בית המשפט יוציא צו הפטר שפירושו כל החובות של הלווה (שאין מהיכן לגבותם) נמחקים. הליך הגבייה של כונס נכסים לא נעשה על פי דין תורה, כך שיש לדון האם רכישה מהוצאה לפועל או מכונס נכסים מותרת או אסורה. המשנה במסכת ערכין [כג, ב] הביאה את הסידור שעושים ללווה שלא יכול לפרוע את חובותיו. יש להשאיר ללווה דברים מינימאליים הנחוצים לצורך מחייתו: מזון למשך שלושים יום, בגדים למשך שנים עשר חודשים, מיטה, נעליים, תפילין שנחשב ללבוש, וכלי אומנותו הנדרשים לו לצורך פרנסתו. הלווה יכול להחזיק רק כלים ייעודיים שמיוחדים למעשה האומנות, ולא ניתן להשתמש בהם לדברים אחרים, הלווה לא יכול להחזיק בידו נכס, דהיינו דבר שניתן להפיק ממנו רווח נוסף. היום על פי החוק, הגבייה מהלווה בדרך כלל קטנה יותר מאשר דין מסדרים, (למשל, לפי דין מסדרים אסור להשאיר אוכל לאשתו, אך החוק מתיר להשאיר אוכל למשפחת הלווה שגרה עמו, לפי דין מסדרים ניתן לגבות ספר תורה או גביע לקידוש וכדו', אך החוק מתיר להשאיר ללווה כל תשמישי קדושה), כך שאין לחוש שמא ההוצאה לפועל גבתה דבר שאסור לגבות על פי דין מסדרים. אם כן, נמצא שישנם מספר איסורים בגבייה שלא נעשית על פי ההלכה, כך שיש לדון האם ניתן לרכוש מכונס נכסים, כלומר האם קנייה מכונס נכסים חשובה כמו קניית דבר גזול? במשנה [בבא קמא קיח, ב] מובא: אסור לקנות דבר שיש בו ספק שמא הוא גזול. הקונה דבר גנוב מחזק את הגנב, וגורם בעקיפין שהגנב ימשיך לגנוב. כן גם מובא בגמרא [קידושין נו, ב] "לאו עכברא גנב, אלא חורא גנב". מרן בעל השולחן ערוך ציין בשלושה סימנים את האיסור לקנות מגנב וגזלן: בסימן שנו סעיף א: "אסור לקנות מהגנב החפץ שגנב, ועון גדול הוא, שהרי מחזיק ידי עוברי עבירה, וגורם לו לגנוב גנבות אחרות, שאם לא ימצא לוקח - אינו גונב. וכן אסור לסייע לגנוב בשום דבר כדי שיגנוב". [ב"י בשם ריב"ש סימן ק"ח]. בסימן שנח סעיף א: "כל דבר שחזקתו שהוא גנוב - אסור ליקח אותו. וכן אם רוב אותו דבר שהוא גנוב - אין לוקחין אותו". בסימן שסט סעיף א: "אסור לקנות דבר הגזול מהגזלן, ואסור לסעדו על שינויו כדי שיקנהו, שכל העושה דברים אלו וכיוצא בהם - מחזיק ידי עוברי עבירה, ועובר על ולפני עור לא תתן מכשול". הגמ' במסכת בבא קמא [קיט, א] הביאה מחלוקת בין רב לשמואל, האם מותר לרכוש מגזלן. לדעת רב, רק אם רוב המוצרים של המוכר הגזלן שייכים לו - ניתן לרכוש ממנו, (למרות שמיעוט המוצרים הם גזולים בכל זאת הולכים אחר רוב המוצרים), אך לדעת שמואל גם אם רק מיעוט המוצרים שייכים לגזלן, ורוב המוצרים גזולים, ניתן לרכוש מהגזלן, הקונה יכול לתלות שהמוצר שקנה מהגזלן הוא מהמיעוט ששייך לגזלן. נחלקו הראשונים בפסיקת ההלכה. נראה לומר, שאין בגביית הכונס נכסים משום גזילה, הכונס נכסים פועל על פי דינא דמלכותא. ובכלל כל הטעמים בגמרא לאיסור קנייה מגזלן, לא שייכים בקונה מכונס נכסים. האיסור לקנות מגנב הוא משום שיש בכך חיזוק לגנב, ובכך גורם בעקיפין שהגנב ימשיך לגנוב, טעמים אלו כמובן לא שייכים בכונס נכסים שעובד על פי חוק ועל פי נהלים מסודרים וקבועים. חלק מפעולות הגבייה של ההוצאה לפועל הן על פי דיני תורה. כאשר אדם זוכה בדין תורה והחייב לא משלם הוא יכול, על פי חוק הבוררות, לפנות להוצאה לפועל כדי לממש את פסק הדין. במצב כזה ברור שאין כל בעיה של גזל. גם אם מדובר בפסק של בית משפט, ייתכן שהמדובר היה באופן שהתובע ניסה בתחילה לתבוע בדין תורה אלא שהנתבע סירב ואז קיבל היתר לפנות לבית משפט. במצב כזה יש מהפוסקים הסבורים שהוא רשאי לגבות את כל מה שזכה בו בבית המשפט – גם אם זה אינו על פי דין תורה, ואם כן, גם במצב כזה אין בעיה של גזל. גם אם ההוצאה לפועל גובים ריבית אסורה, הרי הקרן מותרת בגבייה, ואם כן אף אם נדמה זאת לגזלן, הרי הוא כגזלן שרק חלק מרכושו גזול – שמותר ליהנות ממנו כפי שנפסק ב'שולחן ערוך'. לעתים ניתן לראות את הריבית כקנס שאין בו איסור, וכמו כן, לעתים מדובר בחברה "בע"מ" – כלומר "בעירבון מוגבל", שלחלק מהפוסקים אין בה איסור ריבית. לכך ניתן להוסיף שבפועל רוב הדירות הנמכרות מכונס נכסים הם של זוגות שמתגרשים, או של מי שלא עמדו בתשלומי המשכנתא שלקחו מהבנק. ובמקרה הראשון, ברוב המקרים אין בעיה של גזל, שהרי מדובר במימוש הסכם הגירושין שבין הצדדים, ויש להניח שהנכס לא נמכר במחיר נמוך, משום שהאינטרס של שני הצדדים הוא למקסם את המחיר. גם במקרה השני, יש לומר שכל מי שלוקח משכנתא מהבנק, מקבל על עצמו את תנאי הבנק, שעל פיהם במקרה של פיגור בתשלום יפנה הבנק לבית המשפט ולהוצאה לפועל, וממילא אין כאן גזל משום שהסכים לכך, וכן הוא המנהג. ואם מדובר במכירה מכינוס נכסים של חברה שפשטה את הרגל – גם כאן אין בעיה של גזל לדעת הגר"מ פיינשטיין (המובא לקמן), שסובר שעל דיני פשיטת הרגל אומרים 'דינא דמלכותא דינא'. צריך לציין, שבקנייה מכונס נכסים שגבה דירה מאדם שלא עמד בתשלומי המשכנתא - אין לחוש לאיסור ריבית בגלל שהמקובל בבנקים לבצע היתר עסקה. הגר"י זילברשטיין [חשוקי חמד על מס' ר"ה דף יב:] התיר לרכוש דירה מכונס נכסים, למרות שהמכירה לא נעשית על פי דין סידור חוב. אמנם סיים דבריו בזו הלשון: "אולם העצה היעוצה לו ולכל מי שקונה את הדירה, ללכת לפייס את בעל הדירה בכסף נוסף שהרוויח, ואז בעל הדירה ישמח בקונה זה, כי הדירה ממילא הייתה נמכרת, ויודה להקב"ה שזיכהו בקונה שהוסיף לו קצת כסף וגם פייסו". בספר סדר הדין [פרק טו הערה רכג] מובא: הגר"נ נוסבוים שליט"א אסר לרכוש מכונס נכסים, אלא אם כן הכונס מונה בהסכמת הצדדים. וכן בפסקי דין ירושלים [חלק ו עמ' יט], אסרו לקנות מהוצאה לפועל כאשר עיקר החוב נעשה באיסור. לגבי שומת הנכס - הגרי"א הרצוג [אוסף פסקי דין של הרבנות הראשית לארץ ישראל פס"ד בעמוד נה] כתב: "לא היינו יכולים לחייב אותו לתשלום בעד הנזק שנעשה ללווה, כי גם מצד דיני דגרמי נראה, שאין יסוד מספיק לחייב את הבנק בהפסד התובע, כיוון שאין כאן ברי היזקא, כי החפצים המעוקלים יכולים היו להמכר בשווים, כי הרי המכירה הייתה פומבית, ואם לא נמכרו בשווים, זה לא בא באשמת הבנק, כי אם מסיבות חיצוניות, שאין לבנק השפעה עליהן. מאידך גיסא, צריך להביא בחשבון, שהתובע בעצמו בהרבה גרם להפסדו בהזנחתו". כלומר המלווה עצמו גרם לכך שנאלצו למכור את נכסיו על ידי כונס נכסים במכירה פומבית, אילו היה המלווה דואג לפרוע את חובותיו בזמן, הוא היה מצליח למכור את נכסיו במחיר טוב יותר ולהצליח לקבל סכום גבוה יותר עבור פריעת החוב. צריך לציין, במכירת קרקעות על ידי כונס נכסים ישנה הערכת קרקע על ידי שמאי, ולאחר מכן ישנה התמחרות, כלומר , המעוניינים מציעים הצעות מחיר עבור הנכס, כך שהמחיר שנגבה בסופו של דבר מהקונה אינו רחוק ממחירו הריאלי. (אומנם בהוצאה לפועל קיימת בעיה, בגלל מכירת מוצרים במחיר זול באופן משמעותי). הסמ"ע [בסימן כו ס"ק יא] כתב שאם כתוב בשטר שידונו בערכאות, מכיוון שיש יותר זכות בערכאות מאשר בדיני ישראל - יכולים לדון בערכאות, (כגון להוציא חוב לאחר שנת שמיטה). כל לווה שלוקח משכנתא חותם על מסמך בו הוא מתחייב לשלם את תשלומי המשכנתא בזמן, ואם לא ישלם בזמן - הבנק ימכור את ביתו. על פי דברי הסמ"ע לעיל ניתן לומר שיש תוקף לתנאי שנחתם בשטר, ככל תנאי שבממון שהוא תקף. ייאוש ושינוי רשות במטלטלים מובא בגמרא [בבא קמא סח, א] שינוי רשות קונה רק בצירוף עם ייאוש. כלומר, במידה והגזלן מכר את החפץ, או נתן את החפץ במתנה לאחר, כך שהחפץ שינה רשות - החפץ נקנה, בתנאי שהבעלים התייאשו ממנו. וכך מובא בגמרא: "דשינוי רשות בלא יאוש - לא קני". מסתבר לומר, שכל חפץ שמגיע לידי הכונס בגלל הוראת בית המשפט – בעליו מתייאשים, כך שיש ייאוש עוד קודם העברת רשות, כך שגם לשיטות שאוסרות לרכוש מטלטלים מידי כונס נכסים, (או במקרים שלכו"ע אסור לרכוש מהוצאה לפועל וכדו'), בדיעבד אם רכש - הקנייה תקפה. על פי האמור לעיל ניתן לומר שהמכירה של כונס נכסים חלה בגלל הסיבות הבאות: דירה שנמכרת על ידי כונס נכסים - לא ניתן להוציאה בבית דין, לפיכך חל בה ייאוש בעלים. [נתיבות בסימן שעא ס"ק א, וכן בסימן שסג ס"ק א]. דירה שנמכרת על ידי כונס נכסים - נחשבת כמו דירה שנתשקע שם בעליה מעליה, כך שיש ייאוש גמור וכאילו בעליה הפקירוה. [כפות תמרים מסכת סוכה דף ל: ד"ה כתבו] במכירה על ידי כונס נכסים יש אומדנה דמוכח שהבעלים התייאשו, כאן לכל הדעות אנו אומרים שיש ייאוש בקרקע. [דרישה סימן לז ס"ק יא]. וידענו שיש אריכות בדין זה של האם קרקע נגזלת, והאם ששיך בה יאוש, אולם היריעה הייתה קצרה מלדון בכך, שדין זה ראוי לתשובה בפני עצמה, ולא כאן המקום לכך. קרקע שלא ניתן להוציאה מיד הגזלן - יש ייאוש גם בקרקע, כי הקרקע נקראת אבודה מבעליה. [קובץ שעורים ב"ב בס"ק קפה]. בנוגע לדינא דמלכותא, בדין כונס נכסים, ותקפות החוק על פי ההלכה, יש לציין שאף על פי שיש מחלוקת בנוגע לדין דינא דמלכותא, בכל אופן החתם סופר [חושן משפט סימן מד] כתב: חוקים ותקנות שהשלטונות קבעו לצורך הסדרת סדרי עבודה תקינים, מכיוון שמדובר בטובת הציבור - יש חובה לפסוק כפי הדינא דמלכותא. הר"ן יודה שיש בחוקים אלו דינא דמלכותא גם במלכי ישראל, והטעם משום דניחא להו, ואין לחלק בין מלכי ישראל לאומות העולם. והרבה נהגו לסמוך על כך הלכה למעשה. מטרת החוק של פשיטת רגל היא טובת הציבור, דהיינו לדאוג שהלווה יוכל להשתקם, לשלם את החובות שהוא מסוגל לשלם, ובעתיד יתכן וישלים את החזר מלוא החבות לכל נושיו. מכיוון שמטרת החוק היא טובת הציבור - יש לו תוקף לגבי כך שלא נראה במעשה המכירה של כונס הנכסים משום גזל. מהאמור עולה שברוב הגדול של המקרים אין כל בעיה של גזל בקנייה מכונס נכסים. קיים גם פיקוח של בית המשפט על המחיר שבו נמכר הנכס, כך שהטענה כאילו גורמים לחייב הפסד שלא לצורך אינה בהכרח מדויקת. בנוסף חשוב לציין שיש שרואים בקניית הנכס מצוה ועזרה לאותו בעלים מקורי של הדירה, שכן ככל שעובר הזמן החוב צובר ריביות ופיגורים. וכן דעת הגאון הרב שפרן שליט"א שמותר לקנות מהוצאה לפועל, כיון שהדירה תימכר בכל מקרה, וטובתו של בעל הנכס שישתתפו הרבה אנשים במכרז, ובכך מחיר הדירה תעלה, וירוויח יותר כסף. אם חרדים ימנעו מלהשתתף במכרז של דירה באזור חרדי, הרי שהנזק יהיה לבעל הנכס – הנכס ימכר במחיר זול לאדם חילוני במחיר נמוך. ולמרות שדעת המון פוסקים שאין יאוש בקרקע, דעת הנתיבות שאם לפי דיני הערכאות לא יוכל להוציא את הקרקע, יש יאוש בקרקע, לכן מותר להשתתף גם במכרז של מכירת דירות. על כן, יש להתיר לקנות דירה מהוצאה לפועל. מסקנת הדברים: למעשה ניתן בדרך כלל לברר אצל כונס הנכסים בגין מה נמכר הנכס, ואז כמובן אפשר לדעת האם יש בעיה הלכתית בקנייה, וכך הנכון לעשות לכתחילה. אם לא ניתן לבדוק – אפשר לענ"ד לסמוך על הצדדים להיתר שהבאנו לעיל ולרכוש גם בלא בדיקה.