להחזיר למדף הקניות גלידה שאולי הפשירה

התשובה

הנה פסק מרן הש"ע ( סימן ר' סעיף ח): הכניס הלוקח את החמורים לביתו עם התבואה שעליהם אותה משיכה אינה כלום אפילו אם פסק הדמים ומדד המוכר על החמורים לא קנה ויש מי שאומר שאפילו מדד לוקח על החמורים לא קנה שלא נתכוין למשיכה ולקנות במדידה זו דלמדידה בעלמא נתכוין. הגה: ויש חולקין וסבירא להו אם מדד לוקח קנה וכמו שנתבאר. ונראה שלפי דעת מרן הש"ע, המוריד מוצר מן המדף בחנות, ונותנו לעגלת הקניות, נראה שכל שעדיין לא שילם עליו, אין המוצר קנוי לו, משום שעדיין לא נתכוון לקנות עד שישלם, ומעשים בכל יום שלאחר שנותן המוצר בעגלתו פעמים שחוזר בו ומחזירו למדף (פעמים רבות אפילו ליד הקופה ישנו סל החזרות, שבעצם קיומו מעיד שישנה רגילות לאנשים להחזיר מוצרים אף ליד הקופה), ואם כן, דין זה הוא אפילו לשיטת הרמ"א, שכן דעתו היא שמדידה קונה כיון רוצה לקנות, אולם המציאות הקיימת היא שעד שבפועל לא משלמים בקופה, אין כוונת קניה ברורה. וכיון שעדיין לא קנה את החפץ, יש לו רשות להחזירו למדף. ואף שלכאורה יש מקום לחלק ולומר שזהו דוקא בסתם מוצרים, אולם בנידון שאלתנו יש היזק לגלידה ולכן צריך לשלם על כך, יש לומר, שהמציאות היא שדרך רשתות השיווק שלא לגבות כסף מהמזיקים במקרים אלו, ולא ראינו ושמענו גילוי דעת בדבר, ולכאורה אם היו מקפידים על זה, היו צריכים לשים את מקררי הגלידות צמוד לקופה. בכל אופן אין יכולת לחייבו, שעל דעת כן נכנס לחנות. ועל כן, אף על גב שפשוט שמבחינה מוסרית יש להחזיר את המוצרים אפילו היבשים למקומם הראוי להם, וכן להשתדל להימנע ממקרים כדוגמת השאלה, מכל מקום אם לא עשה כן לא ניתן לחייבו. ומה גם שההסכם של בעל החנות אם המשווק והיבואן שבכל המקרים הללו, הסחורה חוזרת אליו והוא סופג את ההפסד, ואם כן, ייתכן שגם אם המוצר לא חזר למקומו הראוי לו, אין זה הפסד של המוכר אלא של היבואן, וליבואן אין צריך לשלם, כיון שזהו ההסכם עם בעל החנות ואדעתא דהכי נכנס לחנות. מסקנת הדברים: אעפ"י שלכתחילה אין לנהוג כן (שכן והיה והגלידה באמת הופשרה נמצא שקונה אחר יקנה אותה ויצטער מכך), בכל אופן אין בכך איסור או חיוב ממוני.