התכוונתי למחיר מסוים, והמזמין הבין שהמחיר גבוה יותר והסכים.

התשובה

שלום וברכה, בשאלה מבואר שהלקוח הסכים לתת מחיר מסוים, ולכן אין חובה לאותו עובד עצמאי לתת לו את המחיר הזול שחשב בליבו, אלא יכול לקחת מהלקוח את הסכום הגבוה שהוא כבר הסכים לתת. וראיה לכך מדברי הגמרא (מכות כד,א) על הפסוק "ודובר אמת בלבבו" אומרת הגמרא: זה רב ספרא, ומביא רש"י את השאילתות על רב ספרא שהיה לו חפץ אחד למכור, ובא אדם לפניו בשעה שהיה קורא קריאת שמע, ואמר לו אותו אדם: תן לי את החפץ בכך וכך דמים, ולא ענה לו רב ספרא מפני שהיה באמצע קריאת שמע, ואותו אדם היה סבור שהוא לא מסכים בסכום שנקב, והוסיף על הסכום, ואמר תנהו לי בכך יותר. לאחר שסיים רב ספרא את קריאת שמע, אמר לו – טול את החפץ בדמים שאמרת בראשונה, מפני שבאותן דמים היה דעתי ליתנם לך. מבואר שמצד הדין מותר לרב ספרא לקחת מחיר יקר כפי שהסכים הקונה לשלם, למרות שלא היה בדעתו של רב ספרא להעלות את המחיר, אלא שנקט במדת חסידות. ומכאן נלמד שמותר לקחת מחיר יקר ומדת חסידות להחמיר. ואע"פ שלכאורה היה מקום לטעון שהמקרה של שאלתנו לא דומה למקרה של רב ספרא, שכן במקרה של רב ספרא מדובר במחשבה בלבד, מה שאין כן בנידון שאלתנו שכבר הוציא בפיו את הסכום. אלא שעדיין יש לומר שהסכום שהוציא בפיו אינו מעלה ומוריד, שכן הלקוח הבין שהסכום הוא על העבודה ולא כולל נסיעות, מה שאין כן השואל שחשב בליבו שהסכום כולל נסיעות, ונמצא שעדיין "מחשבות ליבו" הן גוף הדיון, ובדומה למקרה של רב ספרא. מסקנת הדברים: מותר לך לקבל את ה- 1800 ₪ עבור כל העבודה ואינך חייב מעיקר הדין לתת את השירות במחיר של 1500 ₪. ולכתחילה, מדת חסידות הייתה לתת ב- 1500 ₪.