מציאת מום במקח – חזקת "כאן נמצא כאן היה"
השאלה
בשבוע שעבר רכשתי טרקטורון עבור ילדיי. טרם הרכישה, נפגשתי עם המוכר וביצעתי בדיקה חיצונית לטרקטורון וערכתי "נסיעת מבחן" קצרה, התרשמתי לטובה הן מהמראה והן מאיכות הנסיעה, ותכף עברנו לדון על המחיר. אולם, כיוון שעלות הטרקטורון הייתה בסכום גבוה יחסית, ביקשתי מהמוכר אם יש אפשרות לחלק את התשלום לשניים. מחצית מהסכום תתבצע במועד העסקה ומחצית לאחר כמה ימים והמוכר הסכים. לאחר העברת מחצית מהסכום במועד העסקה, כפי שסיכמנו, בנו הביא את הטרקטורון לביתי. אולם, לא הזדמן לי להשתמש בו תכף ומיד, והוא שהה בביתי ללא שימוש במשך שבוע ימים. לאחר מכן, החלטנו אני וילדיי שהגיע הזמן לצאת לנסיעה הראשונה שלנו ביחד על הטרקטורון החדש. אלא, שכבר בתחילת הדרך החל הטרקטורון להשמיע לפתע רעש מוזר, כזה שלא שמעתי במהלך נסיעת המבחן. חשבתי שבטח שמדובר בתקלה קטנה... אך לתדהמתי בביקור במוסך התברר שמדובר בנזק מהותי, כאשר התיקון עבורו בעלות של כ-1,500 ₪. פניתי מיד למוכר בטענה שמדובר במום במקח, ואני מבקש לבטל את המקח. הטרקטורון הרי לא שימש לשום נסיעה מאז שרכשתי אותו, התקלה כפי שציינתי התגלתה מיד בנסיעה הראשונה עליו. לא ייתכן שאני גרמתי לתקלה... אלא, שהמוכר מצידו טוען שהטרקטורון היה תקין בעת המסירה, וכן הנער (שהינו בן 15) העיד שנסע כל הדרך לביתי ללא שום רעש ותקלה, וכל נזק שקרה לאחר מכן כבר אינו באחריותו, לדבריו. כל זאת ועוד שהוא דורש ממני להשלים את מחצית מהסכום שנותר. לדבריו סביר להניח שהנזק בכלל נגרם מחמתי, כתוצאה משימוש שלי באופן לא סביר לדבריו... לכן, בהתחשב בנסיבות החלטנו לפנות לבית הדין ולשאול עם מי הדין?
התשובה
תשובה זאת נכתבה לאחר ששמענו את תיאור המקרה בנוכחות שני הצדדים. לפני שנדון האם שייך בנידון שאלתנו עניין "מקח טעות", קודם צריך לברר האם היה קנין. לפי תיאור המקרה היה פה קניין בשעת נתינת הכסף מדין סיטומתא (סימן רא,ב), בנוסף לקניין משיכה של הטרקטורון לגינת הקונה. התקלה התגלתה שבוע לאחר מכן. לא ניתן להוכיח היכן הייתה התקלה (ד.א עניין הספק היה יכול להיחסך אם הקונה היה נוהג שוב בעת קבלת הטרקטורון, כיון שנסיעת המבחן שלו שהייתה שבוע לפני לא מעידה על כלום). כדי לפשוט ספק זה נעיין בפסק הש"ע (בסי' רלב סעיף יא): המוכר בהמה לחבירו לטבחה ושחטה ונמצאת טרפה אם נודע בודאי שהיתה טריפה כשלקחה כגון שנקבו בית הכוסות והוגלד פי המכה שאז ידוע שיש לו ג' ימים שניקב אם קנה תוך ג' ימים הוי מקח טעות וצריך להחזיר הדמים ואם לא קנאה תוך ג' ימים או שקנאה תוך ג' ימים ולא הוגלד פי המכה דאז הוי ספק אם ניקב תוך ג' אם לאו על הלוקח להביא ראיה ואם לא יפסיד ויתן הדמים אם הם עדיין בידו: מבואר, שכיון שהמום בטרקטורון נמצא אצל הקונה, ואין לנו דרך לדעת בדיוק היכן נוצר, ממילא חובת ההוכחה חלה על הקונה, ואם לא (יוכיח) יפסיד ויתן את הדמים, כלומר אף את שאר מחצית הכסף שעדיין לא שולם. ואף שיש ספק בדין, ולכאורה היה מקום לומר 'המוציא מחבירו עליו הראיה', בנידון שלנו המקרה שונה, שכן הספק נולד ברשות הלוקח (סמ"ע רלב ס"ק כד) וממילא אומרים "כאן נמצא כאן היה". והיה ונקבל עדות מומחים (מוסכנקים מורשים) שמאשרים שסיבת התקלה וודאי הייתה כתוצאה מפגם או בלאי שכבר היה לפני הקנייה אזי המקח יתבטל ויהיה רשאי הקונה לחזור בו, או שהמוכר ישלם על הנזק כדין מום במקח. בדרך אגב אעיר, שמכאן רואים שאף כשהמוכר לא ידע במום במקח ולא התכווין להטעות את הקונה, מכל מקום המקח בטל (שהרי בנידון מרן הש"ע המוכר לא ידע שניקב בית הכוסות ואעפ"כ המקח בטל). כך כתב הבית חדש (סט"ו). אמנם מנגד, כתב הפתחי תשובה (סק"ו) שבדבר שקונים אותו סגור ואי אפשר לדעת מה טיבו, והמום אינו ניכר (כמו בהמה טרפה) יש מקומות שנהגו שהמקח קיים, שלא כמו בסעיף זה (שלא כמו דעת מרן), ומנהג מבטל הלכה כמבואר בשולחן ערוך (חושן משפט רלב, יט) לעניין ביצים מוזרות. ולכן סיים שם שצריך כל בית לחקור אחר המנהג. ע"כ. וכיום נראה שאין הדין כן, ואף במום נסתר המקח מתבטל, כפשט דעת מרן. בכל אופן בנידון שאלתנו לפנים משורת הדין אנו ממליצים להתפשר מעט. (וכך היה). מסקנת הדברים: מעיקר הדין אין אפשרות לבטל את המקח, וטענת הקונה נדחית. כמו כן, צריך הקונה לשלם את יתרת התשלום למוכר. ועצתנו היא להתפשר מעט לפנים משורת הדין.