החזרת מוצר פגום ע"י תעודה אחריות אחרת
השאלה
1. ראובן קנה שעון וקיבל עליו תעודת אחריות לשנה, השעון נשבר בתוך השנה אבל ראובן לא מצא את תעודת האחריות שקיבל, אמנם מצא תעודת אחריות של שעון אחר שקנה מאותו חנות וגם הוא בתוך השנה. שואל ראובן אם מותר לו להציג את תעודת האחריות עבור השעון הזה או שמא אסור משום 'מדבר שקר תרחק'? 2. רכשתי שני אביזרי אמבטיה זהים ("ראש גשם") בזמנים שונים, האחד לפני כשנתיים, והשני לפני כשבוע. הראשון שרכשתי, (לפני כשנתיים) היה בשימוש לאורך הזמן מהרכישה ועד היום, אלא שלאחרונה נמצאה בו חלודה והוא אינו תקין לגמרי. תקופת האחריות הניתנת בעבור אביזרי אמבטיה כגון זה הינה שנת אחריות אחת בלבד. כך, שבעבור המוצר הראשון (זה שנרכש לפני כשנתיים) פקעה תקופת האחריות, ובעבור השני עדיין לא, הוא נרכש רק לפני שלושה חודשים ולכן עדיין נמצא בתוך במסגרת האחריות. בעת רכישת המוצר החדש, השני... הסתפקתי, אמרתי למוכרת בחנות: "אני לא בטוח אם כדאי לי לרכוש שוב את אותו המוצר... הרי, מניסיוני שאביזר כגון זה אינו מחזיק כ"כ לאורך זמן... וזה פחות לשביעות רצוני". המוכרת מצידה שמעה את ההתלבטות בדבר והציעה לי הצעה מנגד, אמרה "אני מציעה שתביא לי לכאן את המוצר הישן והתקול שברשותך ואני אשלח אותו חזרה לחברה היצרנית יחד עם החשבונית של המוצר החדש (השני), כך נוכל להזדכות עליו ולאפשר לך פיצוי כספי מהחברה". כמובן שהמוכרת הייתה מודעת שתקופת האחריות על המוצר התקול כבר פגה, אבל כיוון שהיא זו שעומדת מול החברה היצרנית בעסקיה, שאלתי היא: האם מותר לי לשתף פעולה עם הצעתה? או שמא יש בזה שותפות בדבר שאסור...?
התשובה
הנה כבר דנו בהרחבה בנושא האם מותר לשקר כדי להינצל מהפסד (בתשובה על הטכנאי שתיקן את המקרר סימן עג ), ראה שם כי חבל לכפול את הדברים. ומעתה כיון שברור שדעת החנות והקפדתה על תעודת האחריות היא כדי למנוע זיוף של החזרת מכשיר ישן מידי, או בכלל מכשיר שלא נקנה מחנות זו, אם כן נמצא שבשאלה הראשונה שבאמת אותו קונה עומד בדרישות החנות ואינו מרמה אותם כלל בכך שמראה להם תעודת אחריות אחרת, ופשוט דורש את שמגיע לו, ולכן נראה להתיר את הדבר. שוב ראיתי שכן פסק בשו"ת דבר אהרן (סי' יח) וכן בשו"ת אבני דרך (ח"ח סי' תרפז). לעומת זאת, בשאלה השנייה פשוט שיש לאסור את הדבר, כיוון שבעצם דורש להחליף מוצר שפגה תקופת האחריות שלו, ובעצם מפר את תנאי החברה, ומרמה אותם. ואין שום ראיה מכך שהפקידה באותה חנות הציעה בעצמה את ההצעה הזאת, שכן היא לא המדד לפסיקה ההלכתית, ולצערי המון העם חושבים ששקרים מעין אלו הינם "שקר לבן", בעוד שהמציאות היא שזה גניבת דעת וגזל גמור. מה עוד שאותה פקידה היא בסה"כ מתווכת בין הלקוח לחברה, וממילא הסכם הקניה והאחריות הוא של הלוקח מול החברה, ואין לה רשות לקבוע או לשנות נתונים מתעודת האחריות שזה בעצם התנאים שהחברה מציבה ללקוחות. מסקנת הדברים: בשאלה הראשונה יש להתיר, ומנגד בשאלה השניה יש לאסור.