קביעת מחיר לפי פרצוף

התשובה

שלום וברכה, אני ארחיב מעט את השאלה, כיון שבשיעורים השאלה הזאת נשאלה מספר פעמים, ע"י בעלי עסק למיניהם, ובעצם הנקודה המשותפת היא האם מותר לקבוע מחיר שונה לכל לקוח (על מוצר זהה) בהתאם ל"פרצוף" של אותו לקוח, כלומר החזות שלו, שבמידה והוא נראה אדם כלכלי ואמיד אני מעלה לו את המחיר, ואם הוא נראה אדם פשוט וכיוצ"ב אני נותן לו את המחיר "הרגיל". וכן, האם מי שמוכר חפץ שלו רשאי להפלות צרכן מסוים, שלו אינו רוצה למכור. לכאורה, לכל אדם עומדת זכות 'חופש הקניין'. אדם רשאי להחליט באשר לרכושו כטוב בעיניו, וכמו שהוא מחליט אם למכור או לא למכור, רשאי הוא גם לומר, לזה אמכור ולאחר לא, ולכאורה גם באיזה מחיר למכור. יש אמנם הגבלות בדרכי המכירה, כמו איסור אונאה במחיר, הסתרת מומים וכיוצ"ב. בעולם נידון זה נקרא "אפליית מחירים" שהיא אסטרטגיית תמחור מיקרו כלכלית שבה מוצרים או שירותים זהים או דומים במידה רבה נמכרים במחירים שונים על ידי אותו ספק. האפליה במחיר מבוססת בעיקר על השונות בנכונות הלקוחות לשלם ובגמישות הביקוש שלהם. המונח "תמחור דיפרנציאלי" גם הוא משמש לתיאור הנוהג של גביית מחירים שונים לקונים שונים עבור אותה איכות וכמות של מוצר, תמחור אישי (או אפליית מחירים מדרגה ראשונה) היא בעצם מכירה לכל לקוח במחיר אחר (ומכונה שיווק אחד על אחד) במקרים כאלה נוצרת אפליית מחיר מושלמת הממקסמת את המחיר שכל לקוח מוכן לשלם. בפן ההלכתי, יש לדון על קביעת המחיר שלא יעבור את דין אונאת ממון, כלומר שלא יהיה גבוה בשיעור ניכר יחסית לשאר השוק, כלומר אם גובה מחיר גבוה מהשוק (והכל בהתחשב בזמן ובמקום, שכן ידוע שפריטים זהים מחירם שונה במקומות שונים בארץ, וזה תלוי בסביבה, בעלות השכירות ובעוד מרכיבים שונים) אזי המקח יתבטל. אולם לענ"ד יש לחוש בזה לגניבת דעת, שכן מסתבר מאוד שכל לקוח שנכנס לחנות נכנס על דעת שהמחירים שווים לכולם, ואם היה יודע שהמחיר נקבע לפי המראה, מסתבר שלא היה נכנס לשם. מה עוד שכמדומני דבר זה אסור מבחינה חוקית, ואם כן יש לדון אף מצד דינא דמלכותא. אולם יכול להיות שבשאלתך הספציפית הדין יהיה שונה, כי לפי מה שביררנו יש בסביבתך עוד כמה צ'יינג'ים והלקוח יכול לבדוק בקלות רבה את המחיר, אלא שלצ'יינג' שלכם יש מוניטין מאוד טוב, ולקוחות רבים מעדיפים לשלם יותר כדי לקבל את השירות שלכם, ואם כן נראה שבמקרה זו הקונה מחל, ועוד שציינתם שישנה רגילות בתחום הזה לקבוע מחירים שונים והכל בהתאם לזמן ולמקום. אמנם בכל זאת לענ"ד לא ראוי לעשות זאת, אלא אם כן המחיר ללקוחות ותיקים יהיה מחיר מסוים, ומחיר לתיירים (או לקוחות שאינם קבועים) יהיה מחיר שונה, ובזה יהיה מותר כיון שהמחיר לא משתנה לפי "פרצוף", אלא המחיר הנמוך הוא הטבה ובכלל "שימור לקוחות". כנלע"ד. מסקנת הדברים: יש לבדוק שהמחיר המשתנה לא יהיה בכלל אונאה, ועוד יש לחוש לאיסור גניבת דעת. בנוסף, במידה ודרך המכירה הזאת אסורה מבחינה חוקית, יש לאסור זאת מצד דינא דמלכותא, שהיא תקנה שנועדה להיטיב עם הציבור. אמנם בשאלתך הספציפית יש כמה צירופים להקל כמבואר בגוף התשובה.