להלחיץ לקוחות שלא משלמים את חובם
השאלה
אני מנהל עסק שלקוחות משלמים לי בו בהקפה ובשיקים דחויים, יש לקוחות שמתעלמים ולא משלמים את חובם, וכאלה שאף חזרו להם השיקים. האם מותר לי להלחיץ אותם על מנת שישלמו לי?
התשובה
איסור נשיית בעל חוב הנלמד מהמילים בפרשת משפטים "אם כסף תלוה את עמי לא תהיה לו כנושה" תקף רק ביחס לחובות מחמת הלוואה, כלומר שאם אין לחייב (ללווה) מהיכן לשלם כלל אזי אסור לנשות בו, ושאם יש לו מהיכן לשלם ישנה הנחיה במסגרת ההלכה כיצד ואיך מותר לגבות ממנו. אך בחובות שאינם מחמת הלוואה כי אם מחמת כל התקשרות עסקית אחרת באשר היא, בזה לא אסרה התורה לנשות בחייב. טעם המצווה - בספר החינוך הסביר כי: "משרשי המצוה, לקנות לנו מדת החסד והחנינה והחמלה, וכשיהיו קבועות לנו אז נהיה ראויין לקבלת הטובה ויושלם חפץ השם יתברך בנו שחפץ השם יתברך להטיב בעולם הזה ובעולם הבא". אולי בהזדמנות זאת נכתוב מעשה קטן בנושא... שמחתו של מי שנודע לימים כ' חכם צבי' הייתה כפולה ומכופלת. זכה הוא לאשה כלבבו, מלאה וספוגה ביראת שמים, מקפידה על קלה כבחמורה, אשה השואפת לבעל תלמיד חכם ומוכנה להתמסר לכך בכל מאודה. בנוסף, זכה כי חותנו העשיר הפקיד בידיו ערב החתונה סכום כסף עצום, על מנת שיוכל להשקיעו בעסק מכניס, ועל ידי כך יוכל ללמוד בשקט וברגיעה, ללא צורך לדאוג לפרנסת הבית. לאחר החתונה חיפש החכם צבי סוחר נאמן, כדי שיוכל להפקיד בידיו את כספו לשותפות בעסק. הוא פנה ליהודי שנחשב היה לאמיד, ושיושרו היה מפורסם בפי כל. הם ערכו ביניהם שטר עסקה חתום כדין והחכם צבי נתן לו את כל כספו. מידי חודש היה העשיר שולח לחכם צבי תשלום שהספיק בשפע לפרנסת ביתו, וכך ישב בנחת ולמד ללא דאגות, מתוך שבח והודאה לה' על הטוב שגמלו. אולם כעבור כחצי שנה, נודע לו כי העשיר שעמד בפני פשיטת רגל, לקח את כל כספו וברח למדינה אחרת. צערו של החכם צבי היה ללא גבול, הוא הבין היטב את משמעות הדבר ביחס אליו, שכן מעתה אין לו ממה להתפרנס, ובמקום לשבת וללמוד תורה יצטרך לחפש פרנסה. מבני משפחתו היו שלחצו עליו לפנות לאביו של העשיר הבורח, שהיה הערב החתום על השטר אותו ערך עם בנו. אולם החכם צבי שידע כי האב אינו אדם עשיר, בלשון המעטה, מיאן לעשות זאת בשום אופן. צערו שהלך והתגבר ככל שעבר הזמן, היה ללא גבול, עד שנחלה ונפל למשכב. יום אחד שמע כי אביו של העשיר חלה אף הוא כתוצאה מהבושות שגרם לו בנו, ומהחשש כי החכם צבי עלול לתבוע ממנו את כספו. כששמע זאת, לקח החכם צבי את השטר קרעו לגזרים ושלחו במעטפה לאביו החולה של העשיר, על מנת שיירגע מהידיעה שאין בכוונתו לתבוע ממנו את הכסף. יש הסוברים שיתכן ובזכות המעשה המופלא שעשה, זכה החכם צבי לבן שיאיר את עיני ישראל - היעב"ץ - רבי יעקב (בן צבי) עמדין זצ"ל. מסקנת הדברים: כל האיסור ל"הלחיץ" בעל חוב, הוא דווקא לעניין הלוואה, וגם זה מוגבל בתנאים מסוימים (כגון שאין ללווה מהיכן לשלם, אין לו דירה, מטלטלין וכו'... דבר שכמעט לא שכיח כיום), אולם בנידון שאלתנו שהחוב הוא מחמת מכר, אין איסור להלחיץ את בעל החוב כדי לזרז את התשלום.