השכרת רכב פרטי ב"שחור".

התשובה

הנה ידוע הדבר שחברות ביטוח הרכב לא מכסות שימוש מסחרי ברכב אלא בביטוח יעודי. ובעצם כשאדם משכיר באופן פיראטי את רכבו למכרים הוא נכנס לבעיה, שבמידה ומתרחשת תאונה ח"ו או כל נזק אחר, אין לו כיסוי חוקי מצד חברת הביטוח, אלא אם ישקר ויאמר שהוא [בעל הרכב] היה הנהג. חשוב לציין שמצידם של חברת הביטוח אין הבדל אם ההשכרה היא קבועה או חד פעמית. ולכן אם אירע מקרה של תאונה בזמן שהרכב היה שכור, אין חובה מצד הביטוח לפצות את המבוטח. ואם בעל הרכב משקר שהוא נהג ברכב כדי לקבל את כספי הביטוח, הרי שמוציא ממון ע"י שקר גמור, הפך הסכם הביטוח, וזהו גזל. אמנם שמעתי שיש שמציעים שלוש הערמות שונות כדי שיוכל להשכיר ולא להפסיד את הביטוח. 1. יש מבוטחים שמתנים שמשאילים את הרכב, והשואל כתמורה ייתן מתנה עבור ההשאלה, וממילא אין כאן שכירות אלא השאלה. אלא שגם הערמה זו לא תמיד מועילה, אם מתנה המשאיל שהשאלת הרכב מותנית במתנה, הרי שהשואל מתחייב תמורה עבור ההשאלה, ומאחר וחייב להחזיר תמורה הרי עסקה זאת נחשבת להשכרה ולא להשאלה, כיון שהדין של "שואל" הוא כאשר כל ההנאה שלו, וכאשר מחייב המשאיל לתת מתנה, הרי לא כל ההנאה של השואל, ואם כן נחשב לשוכר ולא לשואל. אם המשאיל אומר לו שההשאלה בחינם, והשואל מטוב ליבו נותן מתנה עבור ההשאלה, ואפילו אם המשאיל רמז לו ששמח לקבל מתנה, לכאורה ייחשב כהשאלה, מאחר והמשאיל לא יוכל לתבוע שכר עבור ההשאלה, אמנם מקרה זה יהיה מועיל אך ורק כשלא תהיה דרישה כלל מצד המשאיל, באמת ובתמים. והשואל יהיה רשאי לעשות ככל העולה על דעתו, ואין עליו חיוב כלל. 2. יש שטענו שיגבה שכירות יקרה מאוד על הרגעים הראשונים שמקבל את הרכב, ושאר הזמן יהיה השאלה בחינם. למשל שישכיר לו לעשר דקות במאתיים ש"ח, ושאר היום יקבל בחינם. ואם תהיה תאונה בעשר דקות הראשונות אכן לא יגבו מהביטוח. ושאר היום ייחשב להשאלה ויוכלו לגבות מהביטוח. אך עצה זו גם לא תועיל, ויש לראותה שהשכרה, שהסיבה שמוכן להתחייב לשלם מאתיים ש"ח לעשר דקות, משום ששאר היום משאיל לו בחינם, נמצא שאכן מקבל תמורה עבור זמן השאלת הרכב, ודינו כהשכרה לכל דבר. 3. יש שמתנים שאם לא תהיה תאונה, ישלם השוכר דמי שכירות. ואם חס ושלום תהיה תאונה הרכב יינתן בהשאלה בחינם, ובכך יוכל לגבות תשלם מהביטוח. וכדין כל תנאי בממון, וכמו כן יש ברירה בממון. ואף שהמקל כדעה זו יש לו על מה שיסמוך, עדיין לענ"ד יש להתרחק מכך, שוודאי שהיא לא "מהדרין". יש שכתבו שעצות אלו יועילו במקרה של השכרת רכב חד פעמית, אבל לענ"ד חילוק זה אינו ברור כלל, שכן חברות הביטוח אינם מסכימים לבטח אפילו על רגע אחד של שכירות על פי ההסכמים עם הלקוח, ואם על פי ההסכם זמן זה אינו בכלל הביטוח, אז אין ביטוח, בדיוק כמו רכב שמושכר בקביעות. וזהו תנאי בממון שצריך להתייחס אליו כמחייב לחלוטין, אעפ"י שבעיני הלקוח זה נראה מגוחך ולא ברור, הרי ברגע שחתם על הסכם זה, התחייב בו למרות שאינו מסכים עמו "בשכלו". ועניין זה דומה למה שכתבנו בנוגע לפברוק תלושי משכורת בקבלת משכנתא (עיין סימן קמג). בנוסף ישנם עוד בעיות רבות גם ללא קשר ישיר להלכה שמחמתם רצוי מאוד להימנע מהמציאות של השכרת רכב "בשחור". כל זה לענין חוזה הביטוח, אולם לענין הכסף "השחור", הנה כבר עסקנו בכך (בסימן קסח), ובמקרה של שאלתנו שמדובר באברך שתורתו אומנתו יש להקל (עפ"י חוקי התורה ולא עפ"י חוקי המדינה) בעניין זה כמבואר שם בגוף התשובה. מסקנת הדברים: והיה ופוליסת הביטוח הינה אישית ואוסרת השכרת רכב ושימוש בו לצורך מסחרי, ממילא יש איסור על בעל הרכב להשכיר את הרכב "בשחור", שכן במקרה ויהיה תאונה רח"ל הרכב אינו מבוטח, ואם בעל הרכב ישקר ויטען שהוא לא השכיר את הרכב אלא הוא נהג או הביא לחבר בחינם, הרי יש בזה איסור גזל של חברת הביטוח.