גניבת דעתו של אדם שמסרב לעשות דבר שחייב בו

התשובה

שלום וברכה. מותר לגנוב דעתו של אדם שאינו רוצה לעשות מה שמוטל עליו לעשות על פי הדין. ישנן מספר דוגמאות שמצינו בגמרא: פועל שרוצה להפסיק לעבוד במצב שחייב להמשיך. כגון: פועל שנשכר לעבודה של 'דבר האבד', כלומר, שאם יפסיק את עבודתו באמצע יפסיד המעביד. ומבואר בגמרא (ב"מ עו, ב) 'שוכר עליהן או מטען. כיצד מטען אומר להן סלע קצצתי לכם בואו וטלו שתים', כלומר, שמבטיחים לו תוספת שכר ובסוף המעביד אינו צריך לתת לו מה שהבטיחו, והטעם הוא כיוון שהפועל חייב להמשיך לעבוד במצב כזה, וכמבואר בטור (סימן שלג) שאינו יכול לחזור בו, ולכן מותר לגנוב את דעתו כדי שיסכים להמשיך. דוגמא נוספת לכך היא מי שאינו רוצה להציל יהודי מסכנה. הגמרא ביבמות (קו, א) מביאה ברייתא, 'הרי שהיה בורח מבית האסורים והיתה מעברא לפניו, ואמר ליה טול דינר והעבירני, אין לו אלא שכרו'. עד כאן. והטעם שרשאי להטעותו, כיוון שבעל הספינה חייב לעזור ליהודי הבורח מבית הסוהר מדין 'לא תעמוד על דם רעך', ולכן אם אינו מוכן לעשות כן במחיר המקובל מותר להבטיח לו תשלום גבוה הגם שאין בדעתו לשלמו, ופטור הוא מלשלם לבעל הספינה יותר מהתשלום הרגיל. וכן תראה במרדכי (ב"ק קעד) שהוא הדין במי שמסרב להביא תרופה לחולה אם לא יתנו לו סכום גבוה, שמותר להבטיח לו את הסכום שהוא מבקש, ובסוף לא לשלם. יסוד זה נפסק להלכה בש"ע (חו"מ סי' רסד סעיף ז). אם כן הוא הדין לענייננו, שדומה ממש לדין האסיר שרוצה לעבור בספינה, ולכן מותר להבטיח לאותו נהג מונית את הסכום הגדול, ולאחר מכן לשלם לו את הסכום שנהוג לקבל בעבור אותה נסיעה, ובהתאם לשעה ומנהג המקום. בהצלחה.