ראה את חבירו מכין שוקו, והקדים לקחת את החלב שנותר לעצמו

התשובה

בתחילה חשבנו שלא להביא את השאלה הזאת בספרנו, אולם כשנוכחנו לדעת שיש מבני הנעורים שנוהגים כן, אמרנו לדון בפן ההילכתי שבדבר. שאלה זו מעין זו כבר הובאה בשו"ת וישמע משה (ח"ג סי' רמו). ייסוד הדין מבואר בגמ' קידושין (נט, א) עני מהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו נקרא רשע, אמנם יש כמה תנאים לדין זה ובזה הסכימו פוסקי דורנו שתנאים אלו לא נשלמו בנידון דידן ולכן אין השני נקרא רשע : הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי שליט"א (זצוק"ל) ענה, שהשתיה הנמצאת בבית המדרש היא של הקדש ואין אדם יכול לזכות בה, ואף לאחר שגמר להכין לעצמו את הקפה, אינו שלו כל זמן שלא ברך עליו, וכל שכן שלא שייך כאן דין עני המהפך בחררה. וכן הורה הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א. והגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א ציין לש"ע הרב (הלכות הפקר והשגת גבול ס"י) שהביא מחלוקת בדין זה של עני המהפך בחררה, שיש אומרים שרק במקום שהשני יכול למצוא בעצמו דבר כזה ע"י טירחה נקרא רשע (אם נטל את מה שביקש העני הראשון ליטול), אבל אם אין השני יכול למצוא בעצמו - אינו נקרא רשע. ויש אומרים שבכל מקרה נקרא רשע. ומסיק (ש"ע הרב) שהעיקר כדעה שלא חשיב רשע. ומכל מקום בעל נפש יחמיר על עצמו. ואם כן הוא הדין בשאלתנו, מכיוון שלשני אין חלב אחר, לא חשיב רשע במה שנוטל החלב לעצמו, ומכל מקום אין ראוי לנהוג כן. וכן הסכים הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א. והגאון רבי נפתלי נוסבוים שליט"א הוסיף שאפילו באופן שנחשב רשע - זהו כשעשה הראשון מעשה בדבר שרוצה לזכות בזה כגון שהיה מהפך בו אלא שלא היה קניין גמור, אבל בנידון דידן שעדיין לא עשה כל מעשה בחלב אלא שמעשיו מוכיחים שנתכווין בלבו ליטלו לעצמו, בוודאי לא נחשב השני רשע בזה שנטלו לעצמו, ומכל מקום אמר הגאון הגדול רבי נסים קרליץ שליט"א (זצ"ל) שאף שאיסור אין בדבר מכל מקום מידות טובות בוודאי אין כאן, וראוי לשני לעבוד על מידותיו ולא לנהוג בצורה כזו. מסקנת הדברים: אעפ"י שפוסקי זמנינו התירו זאת מהדין, בכל אופן ודאי שלא קיים "ואהבת לרעך כמוך" ואין לזה "ריח" יהודי, וראוי מאוד שלא לנהוג כן. דיני מתנה ומחילה