מקצת דיני "עני המהפך בחררה" (א)
השאלה
אדם ראה מודעה בעיתון על דירה למכירה הוא התקשר למוכר ונכנס איתו למשא ומתן, בפגישה שקבע עם בעל הנכס הוא התוודע לכך שהנכס היה בשלב סופי של ביצוע העיסקה עם לקוח אחר, כעת מתווכחים שני הלקוחות, הראשון טוען שהוא היה לפני סגירת עסקה ושהשני הוא "מהפך בחררה", לעומתו השני טוען שהוא התקשר באופן תמים עפ"י מודעה והמוכר שיתף איתו פעולה... עם מי הדין?
התשובה
בגמרא (קידושין נט,א) מסופר על האמורא, רבי אבא, שהקדים את רב גידל בקניית קרקע שרב גידל כבר התעסק בקנייתה. המקרה הגיע לידיעתו של רבי יצחק נפחא, והוא שאל את רבי אבא: אם עני מהפך בחררה (עוגת קמח צלויה על גחלים), ובא אחר ולוקחה ממנו, מה הדין ? רבי אבא ענה: הוא נקרא רשע. רבי אבא הסביר לרבי יצחק שהוא לא ידע שרב גידל כבר התחיל להתעסק בקניית קרקע זו, ועכשיו שהוא יודע את הרקע הוא מסכים לתת לו אותה במתנה אך לא למכרה לו, משום שמכירת הקרקע הראשונה נחשבת לסימן רע. רב גידל סירב לקבלה במתנה, על פי הפסוק במשלי "שונא מתנות יחיה". בגלל ששניהם סירבו להשתמש בקרקע, היא נשארה הפקר, והייתה מכונה "ארעא דרבנן" (קרקע המיועדת לתלמידים). רש"י (ד"ה עני) כותב שדין זה הוא גם בזכייה מההפקר, ובמתנה, אך רבנו תם (תוס' ד"ה עני) סובר שרק במכר ובשכירות נקרא הלוקח האחר רשע, כיוון שיכול לקנות ולהשתכר במקום אחר, אבל בהפקר שלא ניתן לזכות במקום אחר אינו נקרא רשע. אם אדם לא התחיל בעבודה, והוא נמצא במשא ומתן עם מעביד ועדיין לא "סגר" עניין, אם יש סיכוי שיקבלו לעבודה, אסור לאחר להציע את עצמו מדין "עני המהפך בחררה", ונקרא רשע אם יעשה כן (פתחי תשובה, שו"ע חושן משפט סי' רלז ס"ק ב). אמנם, ע"פ דברי רבנו תם, שנקרא רשע כי יכול להשתכר במקום אחר, יש מקום לדון מה הדין במצב כלכלי קשה שלא ניתן להשיג עבודה כלל, גם לא במקום אחר. מרן הביא קודם את שיטת התוספות והרא"ש ואח"כ את שיטת רש"י: "המחזיר אחר דבר לקנותו או לשכרו בין קרקע בין מטלטלים ובא אחר וקנאו נקרא רשע...וי"א שאם בא לזכות בהפקר או מקבל מתנה מאחר ובא אחר וקדמו אינו נקרא רשע כיון שאינו דבר המצוי לו במקום אחר וי"א דלא שנא". ועל דבריו כתב הרמ"א: "וסברא הראשונה נראה עיקר" – זאת אומרת, על פי הרמ"א, הדין עם רבינו תם, והאיסור מוגבל למקרים של מכר, ולא למקרים של זכייה מן ההפקר (מציאה) או מתנה. המרדכי (בב"ב רמז' תקנא) מביא שהדין של עני המהפך בחררה קיים רק אם המוכר והקונה כבר סיכמו את כל פרטי העסקה כולל המחיר ולא נותר אלא לבצע מעשה הקניין, אבל אם לא גמר "ראובן" את המקח ודוחק אותו שיוזיל לו וקדם "שמעון" וקנאו לא נקרא 'עני המהפך בחררה', וכן הורה הרמ"א שם. כל זה לא מדובר אלא כשכבר פסקו הדמים שביניהם ואין מחוסרין אלא הקניין אבל אם מחוסרין עדיין הפסיקה, שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול, מותר לאחר לקנותו. וכך פסק האגרות משה (אבהע"ז ח"א סי צא): דין מהפך בחררה הוא כשכבר פסקו הדמים שביניהן ואין מחוסרין אלא הקניין, אבל אם מחוסרין עדיין פסיקת דמים שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול מותר לאחר לקנותו. מה עוד שאם מדובר במחיר "מציאה", אז הדירה נחשבת כמציאה, וכבר ידוע המחלוקת בראשונים האם שייך דין מהפך בחררה בהפקר ומציאה. ונחלקו האחרונים בדעת מרן הש"ע, ודעת הרמ"א כרבינו תם שלא שייך דין מהפך במקרים הנ"ל (סי' רלז א-ב). וניתן לצרף זאת כסניף להקל בנידוננו. אבל עיקר הטעם להתיר הוא, שבשאלתנו משמע שלא הייתה גמירות דעת מצד המוכר, הן מעצם העובדה שעדיין פרסם את המודעה (שלא הייתה מודעה ישנה), והן מצד שדיבר בהתלהבות על הדירה, ולא טרח לומר שהוא נמצא במגעים סופיים עם לקוח אחר. ומשתי הסיבות האלו מוכח שהמוכר מבחינתו לא גמר דעתו כלל למכור לראשון, ועדיין ציפה להשיג תנאים טובים יותר, ולכן היה "פתוח לשמוע" הצעות חדשות, ממילא לא נחשב השני כמהפך בחררה, ויש להתיר לו להמשיך במשא ומתן על קניית הדירה. מסקנת הדברים: אין הלקוח השני נחשב כמהפך בחררה שחז"ל הגדירו כרשע, ומותר לו להמשיך בעסקה, כיון שניכר שהמוכר לא גמר דעתו על העסקה עם הלקוח הראשון כמבואר בגוף התשובה.