מבקשי פניךלכל השאלות והתשובות
בית הוראה תורת אביתשובותיו של הרב איתי בן יוסף
חושן משפט ודיני ממונות

קבלת מלגה משני מקומות

מאת הרב איתי בן יוסף

השאלה

שלום וברכה. רציתי לשאול בנושא מסוים: הבטיחו לי שאם אני אלמד עם תלמיד מסוים בימי בן הזמנים שעה כל יום, על כל יום אני אקבל 25 ש"ח. במקביל יש מסגרת של "בן הזמנים" ומקבלים עבור 3 שעות לימוד 50 ש"ח. אני רציתי לנצל את ההזדמנות ולימדתי את אותו ילד בשעות של מסגרת בן הזמנים. ויש להדגיש שבמסגרת של בן הזמנים אמרו ללמוד גמרא ולא אמרו איזה גמרא. ואני אכן לימדתי גמרא. שאלתי היא האם מותר לי לקבל כסף משני הצדדים?

התשובה

בספר הנפלא וישמע משה (ח"ד יו"ד סי' קכו) ישנה שאלה דומה: בימי בין הזמנים לומדים אברכים ובחורים רבים במסגרות שונות של ישיבת בין הזמנים שזכותם גדולה לחזק את לימוד התורה בזמנים אלו של רפיון ובדרך כלל בישיבות בין הזמנים אלו לומד כל אחד מה שלבו חפץ. והנה אחד האברכים בא בשאלה, שבכולל שבו הוא לומד במשך הזמן עשו מבצע חזרה על הלימוד של כל הזמן וקבעו שמי שיחזור על תלמודו בימי בין הזמנים יקבל מילגה נאה על כל שעה שילמד, נמצא שאברך זה מקבל עבור שעת לימוד אחת שתי מילגות, האחת מישיבת בין הזמנים והשני מהכולל שבו הוא לומד כל השנה. האם מותר לו לנהוג כן או שעליו לבקש רשות מן האחראי לישיבת בין הזמנים? והשיב, שהגאונים הגדולים רבי נסים קרליץ ורבי חיים קנייבסקי שליט"א (זצוק"ל) אמרו שאין כל בעיה בדבר, ואינו חייב להודיע על כך כלום לאף אחד. והוסיף בחיוך, שיקבל כמה שיותר, ללומדי תורה מגיע הכי הרבה. וכן הסכימו הגאונים רבי יצחק זילברשטיין, רבי יעקב מאיר שטרן, רבי משה שאול קליין, רבי מנדל שפרן, רבי שמאי גרוס שליט"א. והוסיפו הגר"י זילברשטיין והגרמ"ש קליין שמכל מקום אם בישיבת בין הזמנים לומדים סדר לימוד מסויים ואברך זה פורש מן הכלל כדי לחזור על מה שלמד בחורף ולקבל על כך מילגה נוספת בוודאי אסור הדבר, שהרי הוא עובר בזה על דעת הנותנים. והגאון רבי נפתלי נוסבוים שליט"א אמר, שאם יש אומדנא פשוטה שדעת התורמים היא ליתן רק לאברכים שאין להם מילגה ממקום אחר, אסור לעבור על זה וליטול משני מקומות, ואם יש ספק אצלו הטוב ביותר שיודיע לאחראי על ישיבת בין הזמנים שהוא מקבל מילגה נוספת על לימודו. שוב חקרנו היטב הדק את השאלה, והתברר ששתי המסגרות המשלמות הן ההורים של אותו הבחור המלמד, והילד אותו הוא לימד הוא בנם הקטן (כלומר ההורים ביקשו מהאח הגדול שילמד את אחיו הקטן בתשלום). במקביל אותם הורים הם שהתנדבו לשלם עבור הלימוד של בן הזמנים (ליום פטירת סבתם). ונמצא שהם בעצם הנותנים משני הצדדים. מטרת ההורים הייתה לגרום לילד שילמד כמה שיותר, ובעצם לדרבן אותו "לצבור שעות לימוד". והנה פסק מרן הש"ע (רמו, א): "לעולם אומדים דעת הנותן, אם היו הדברים מראין סוף דעתו עושים על פי האומד אף על פי שלא פירש" וכו'. וכן מובא בש"ע (סי' רכה,ה) "והוא הדין לכל תנאי ממון שאומדים דעת המתנה" . ונמצא שבמקרה שלנו כוונת הנותן הייתה להרבות שעות לימוד, ולכן אינו יכול אותו תלמיד לקבל מלגה כפולה. מסקנת הדברים: הנה בנידון שאלתנו (ודווקא בו, שכן במקרה אחר הדין יכול להשתנות) אסור לקחת את שתי המלגות השונות עבור אותו זמן לימוד.