מקצת דיני עני המהפך בחררה (ב)
השאלה
בעקבות המלחמה האחרונה (חרבות ברזל) נתמעטו מאוד הפועלים הערבים בתחום הבניין, ואני כקבלן שיפוצים מצד אחד מקבל הרבה הצעות עבודה במחיר מעולה, ומצד שני מתקשה מאוד להשיג פועלים ערבים. למכר שלי שגם הוא עוסק בתחום הבניין יש כמה פועלים ערבים מקצועיים, האם אני רשאי לפנות אליהם ולהציע להם לעבוד אצלי בתוספת שכר לעומת מה שהם מקבלים היום מאותו מכר שלי? נודע לי מגורם שלישי על מכר רחוק שלי שנפגש עם מישהי מסוימת, הם נפגשו בסה"כ פעמיים ולפי התיאור שלו הבנתי שאנחנו ממש מתאימים מכל הבחינות (הם מבחינתם עדיין לא "סגורים" אחד על השני), האם מותר לי לחקור אחר המשודכת ולהציע את עצמי?
התשובה
בסימן רלז מובא דין עני המהפך בחררה. (שהרחבנו בו בשאלות הקודמות וכן במושגים). ישנה מחלוקת בפוסקים מהי דעת מרן הש"ע, האם כרש"י שסובר שיש דין עני המהפך בחררה (שנקרא רשע) בכל מקרה, או כר"ת הסובר שלא שייך דין זה במקרים מסויימים כגון מציאה והפקר. במקרה שלנו אותם פועלים הם בגדר מציאה (שכן הם "מצרך" נדיר ולא מצוי בתקופה זו). בכל אופן דעתי האישית שמרן מחמיר בדין זה כדעת רש"י (אף שיש חולקים שסוברים שמרן חזר בו בסימן רלז סעיף ב' לפסוק כר"ת, ומנגד ישנם שסוברים שמרן לא חזר אלא הקל דווקא בדין מלמד, כיון שזה דבר מצוה, או כיון שאין המלמדים שווים בהסברת הלימוד ועיונו). אמנם בכל אופן מרן כתב את דעת ר"ת כדעה ראשונה (יש) ואת דעת רש"י כדעה שניה (ויש אומרים), ובמקרה כזה פוסק מרן הגרע"י זצוק"ל שו"ת יביע אומר (ח"ו חו"מ סי' ב') בשם ענקי הפוסקים שבחושן משפט שבמקרה של – "יש ויש" הולכים אחר המוחזק. עיי"ש. ומכיוון שבמקרה שלנו המוחזק בפועלים הוא אותו מכר, ממילא אסור לפנות אליהם ולהציע להם לעבוד אצלך בתמורה לתשלום יותר גדול. דין זה כבר הובא בשו"ת שמרו משפט (סי' מ"ב) והשיב שם שאם הם נמצאים בשלבים התחלתיים מותר. ונימק שם, שהטעם הוא משום שזה דומה לקניית דבר שהוא קודם פיסוק דמים שאין בזה איסור של עני המהפך בחררה, וציין לרמ"א ולשו"ת אגרות משה (אבהע"ז ח"א סי' צ"א). ומכל מקום משום עשיית הישר והטוב אין זו הנהגה הראוייה וציין לשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סי' תרכ"ו). ולענ"ד בנידון זה שהוא דבר מצוה יש להקל יותר, בצירוף דעת הפוסקים שאין איסור מהפך בחררה במציאה (ר"ת) וכן דעת הפוסקים שמרן לבסוף הכריע כדעת ר"ת, וביותר לדעת הסוברים שמרן לגמרי פוסק כר"ת בדבר מצוה (כפי המבואר בסעיף ב'), ואם כן בנידון זה שהוא דבר מצוה, ויש חשש שמא יקדמנו אחר (כמבואר בגמרא מועד קטן יח עמ' ב) יש להקל שלא עובר על דין עני המהפך בחררה. אולם כמובן שאין לדבר זה "ריח יהודי", ופשוט שעובר על איסורי תורה אחרים (כמבואר בספר עני המהפך בחררה לרה"ג אסי הלוי אבן יולי בסימן ג'). אמנם בספר אשרי האיש (פסקים מהרב אלישיב זצוק"ל, אבן העזר ח"א עמ' מז) כתב בזה הלשון: הורה רבינו שאין איסור עני המהפך בחררה בשידוכים ויכולים להציע שידוך לבחור שבאמצע שידוך אחר. והיה מעשה באחד שבירר אצל השני על שידוך, ואחרי שהשני המליץ לו חשב השני לעצמו בעצם יש לי בת בשידוכין אולי אקח את הבחור לבתי, ואמר רבינו שמותר, כיון שזה נקבע לפי מה שמכריזים בשמים. ושוב היה מעשה ששני צדדים נפגשו למטרת שידוכין בא אחר וזימן את עצמו לאותה בת, כיוון שהוא רוצה ליפגש עימה לצורך שידוך, ונשאל רבינו אם יש בזה דין עני המהפך בחררה, והשיב: אנחנו מאמינים שזיווג מחליטים משמים, הוא לא הזיק לו שום דבר. עכ"ל. שוב ראיתי למהרש"ל (חכמת שלמה קידושין נח,ב) שכתב שבמצוות פרו ורבו מותר גם לשיטת רש"י, והביא מקרה שבו טרח ראובן לקדש אשה ובא שמעון וקדשה לעצמו, וציין, שלא נחשב רמאי ולא רשע, שהרי זו מציאה של מצוות פרו ורבו, ולא יכול לומר לו "לך קנה במקום אחר", שכן יכול להשיב "לא ניחא לי באחרת". עיי"ש. מסקנת הדברים: במקרה הראשון יש לאסור את הפנייה לעובדים של קבלן אחר, ובמקרה השני יש בכך מחלוקת ועדיף להחמיר ולהימנע מכך.