מקח טעות - בתולים
השאלה
שלום כבוד הרב שמעתי איזה רב המדבר על כל מיני תופעות מוזרות כיום וביניהם תפירת בתולין לאישה. במיוחד בבחורה דתיה/חוזרת בתשובה שזה יגרום להם בושה שידעו שהלכה עם גברים אחרים, אז היא הולכת לרופא והוא מאחה את בתוליה מחדש. הרב שם דיבר על מקח טעות בנישואין אם מדובר על חתן דתי וירא שמים שודאי שעל זה הוא לא יתכוון שהוא לקח בחורה דתיה השאלה אם זה נכון באמת? ובאותו עניין האם זה ראוי בכלל לשאול או לבדוק דבר כזה על האישה באיזשהו דרך, או שזה לא אמור להפריע אם כרגע רואים שהיא מצוינת מבחינה דתית. אך כאמור שוב אולי החתן מפריע לו בזה. דבר שלישי אם הכלה בעצם שיקרה ואמרה שהיא בתולה, ובשטר הנישואין כך כתבו זה לא פוסל את השטר? יורנו מורנו את הדרך הנכונה
התשובה
שלום וברכה. שאלתך מחולקת לשלושה חלקים, על נענה על הדברים לפי הסדר. 1. האם יש כאן מקח טעות בנישואין שורש הדין מבואר בגמרא במסכת כתובות (יב ע"א) שדנה במי ש"כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה". וכן במסכת כתובות (ט ע"א) מצינו טענת בתולים וטענת "פתח פתוח מצאתי". מדברי הסוגיות עולה שחז"ל אכן ראו חשיבות לשאלה האם האישה היתה בתולה בשעת הנישואין. להלכה פסק השולחן ערוך אבן העזר סימן ס"ח סעיפים א-י את דיני טענת בתולים, ומבואר שם שבנסיבות מסוימות יש לבעל טענה הלכתית כאשר נשא אשה בחזקת בתולה ונמצאה בעולה. אולם מכאן ועד לומר שכל הנישואין בטלים מעיקרם הדרך רחוקה מאוד. כבר האריכו הראשונים והאחרונים בסוגיית קידושי טעות, ומבואר שאין כל טעות יוצרת ביטול גמור של הקידושין. יתר על כן, כלל גדול הוא שבענייני אישות אין ממהרים להפקיע קידושין, ובפרט כאשר בני הזוג חיו יחד לאחר מכן. הרמב"ם (הלכות אישות פרק י"א הלכה י"ז) דן במי שנמצאה אשתו שלא כפי שסבר בתחילה, ולא כתב שיש לבטל את הנישואין אלא שיש לדון בדיני הכתובה. וכן פסק מרן השולחן ערוך אבן העזר סימן ס"ח סעיף ט. עוד תראה בשו"ת רב פעלים (חלק א אבן העזר סימן ב) ובשו"ת יביע אומר (חלק ב אבן העזר סימן ט) שדנו במקרים הדומים ממש לשאלתנו. ומבואר מדבריהם שאין מקום לקבוע בפשטות שכל נישואין כאלה בטלים למפרע, אלא כל מקרה נבחן על פי פרטיו, ובדרך כלל אין מוציאים אשה מבעלה ואין מבטלים את הקידושין. אמנם אם האישה ידעה בוודאות שהחתן מקפיד על כך באופן מהותי ביותר, והיא הטעתה אותו במפורש ואמרה דבר שאינו אמת, יש כאן בוודאי בעיה חמורה של גניבת דעת והטעיה, ואף יכולה להתעורר טענת מקח טעות. אולם גם אז אין פירוש הדבר שהנישואין בטלים אוטומטית, אלא יש צורך בבירור הלכתי פרטני אצל בית דין מוסמך. לכן למעשה יש לומר: הסתרת עבר כזה היא עניין חמור ואינה ראויה, אך אין לקבוע בדרך כלל שהנישואין בטלים או שהאישה כלל אינה מקודשת. יש להבחין בין חומרת ההטעיה לבין שאלת תוקף הקידושין, ואלו שני נושאים שונים. 2. האם ראוי לחתן לברר או לבדוק עניין זה יש להקדים שהתורה מייחסת ערך עליון לתשובה. אמרו חז"ל בבבא מציעא (נח ע"ב): "אם היה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיך הראשונים". נמצא שאין ראוי לאדם לחטט בעברו של בעל תשובה כאשר הדבר אינו נוגע להחלטה מעשית עכשווית. מאידך, גם התורה אינה דורשת מאדם להיכנס לנישואין בלא בירור יסודי של דברים המהותיים בעיניו. אם אדם יודע מראש שעבורו שאלת העבר הזוגי היא נקודה מרכזית שעל בסיסה יחליט אם להינשא, מותר לו ואף ראוי לו לברר זאת בצורה ישרה, מכובדת וכנה לפני החתונה. לדעתי אין ראוי להפוך את השידוך למסע חקירות וחשדות. בפרט בזמננו, מבחינה רפואית אין כל בדיקה היכולה להוכיח בוודאות אם אשה קיימה יחסים בעבר, שהרי קרום הבתולים יכול להיפגע מסיבות רבות, ולעיתים להישאר אף לאחר קיום יחסים. לכן גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית יש להיזהר מאוד מלהסתמך על בדיקות מסוג זה. לענ"ד הדרך הראויה היא יושר וגילוי נאות במידה הנצרכת. אם הדבר משמעותי עבור אחד הצדדים, יש לשאול באופן מכובד לפני הנישואין. ואם הדבר אינו מהותי עבורו, אין ראוי לעסוק בכך לאחר שהאדם או האישה שבו בתשובה ועומדים כיום ביראת שמים ובשמירת תורה ומצוות. עוד יש לזכור שגדולים רבים כתבו שבעלי תשובה אינם יהודים מסוג ב', אלא אדרבה, במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. לכן אין לדון אדם על פי עברו בלבד אלא על פי מצבו בהווה. 3. אם נכתבה כתובת בתולה והתברר שלא היתה בתולה, האם הכתובה או הנישואין פסולים יש לחלק בין הכתובה לבין הקידושין. לעניין הכתובה, מאחר שבכתובת בתולה יש נוסח וסכום השונים מכתובת בעולה, אם נכתבה כתובה על יסוד נתון שהתברר כבלתי נכון, יש לדון בתקפותה. רבים מן הפוסקים הורו שבמקרה כזה יש לערוך כתובה חדשה או כתובה דאירכסא ולתקן את המצב ההלכתי. כך עולה מדברי הפוסקים שדנו במי שנשא אשה בחזקת בתולה ולאחר מכן התגלה שאינה בתולה, שהפתרון המעשי הוא תיקון הכתובה באופן הנכון. אך עדיין אין להסיק מכך שהנישואין עצמם בטלים. הכתובה היא שטר ממוני המסדיר את התחייבויות הבעל כלפי אשתו, ואילו הקידושין חלים על ידי מעשה הקידושין והעדים. לכן אפילו אם נפל פגם בנוסח הכתובה אין זו ראיה שבטלו הקידושין. וכך מבואר בדברי הרמב"ם בהלכות אישות פרק י"א ובשולחן ערוך אבן העזר סימן ס"ח, שאף כאשר קיימת טענת בתולים, אם הבעל רוצה לקיים את הנישואין לאחר שהתבררה המציאות, כותב לה כתובה כפי הראוי וממשיך בחיי הנישואין. לכן למעשה, אם התברר לאחר החתונה שהכתובה נכתבה על סמך הנחה מוטעית שהאישה בתולה, יש לפנות לרב הבקי בדיני כתובות לצורך תיקון הכתובה. אולם אין לומר שבשל כך הקידושין בטלים או שהילדים חס ושלום נפגעים מבחינה הלכתית. סיכום הדין א. אשה שהסתירה שלא היתה בתולה לפני הנישואין עשתה שלא כהוגן, ובנסיבות מסוימות יכולה להתעורר טענת הטעיה ומקח טעות. עם זאת, בדרך כלל אין בכך כדי לבטל את הנישואין מעיקרם ואין לפסוק כך ללא בית דין מוסמך. ב. אין ראוי לעסוק בחקירות ובבדיקות פיזיות בנושא זה. אם הדבר מהותי מאוד לאחד הצדדים, יש לבררו ביושר ובכבוד קודם הנישואין. לאחר תשובה אמיתית ויראת שמים אין להזכיר לאדם את חטאיו הראשונים. ג. אם נכתבה כתובת בתולה והתברר שלא היתה בתולה, יש מקום לתקן את הכתובה או לכתוב כתובה חדשה לפי הוראת רב הבקי בתחום, אך אין בכך כדי לפסול אוטומטית את עצם הקידושין והנישואין. וה' יתברך יזכה את כל בני ישראל להקים בתים נאמנים מתוך אמת, יושר, קדושה ושלום.
לכל השאלות והתשובות