מדוע קין נענש?

התשובה

שלום וברכה. שאלה יפה שאלת. יש לומר תחילה, שעיקר יסוד הסוגיא תלוי בשאלה האם היה ציווי קודם לנח, או שמא אין כאן אלא הנהגה כללית או חיוב מצד השכל. ובתחילה היה מקום לומר שלא היה ציווי, שהרי לא נתפרש בכתוב כלל איסור רציחה קודם לנח, ואם כן אין מקום לחייב אלא מצד הבנה טבעית בלבד, אלא שיש להקשות על זה, שהרי אין השכל לבדו יכול לברר את גדרי האיסור, וכמו שהקשה השואל, שהרי מצינו שהתורה התירה הריגה במקרים מסוימים, ואם כן אין זה איסור פשוט. ועוד, שאין שייך עונש גמור בלא ציווי, שהרי יסוד הענישה תלוי בעבירה, ועבירה תלויה בציווי. ומכח זה יש לומר להפך, שעיקר הדבר הוא שהיה ציווי ממש, אלא שלא נתפרש בפשט הכתוב. ועל זה יש להביא את דברי חז"ל בגמרא במסכת סנהדרין דף נ"ו עמוד ב, שדרשו את הפסוק שנאמר לאדם הראשון: "ויצו ה' אלוקים על האדם לאמר", שכל מילה בו כוללת ציווי, ובתוך דבריהם נאמר בפירוש ש"אדם הראשון נצטווה על שפיכות דמים". והנה אין זו אמירה סתמית, אלא דרשה בנויה על הפסוק עצמו, שהמילים שבו נדרשות כמערכת של ציוויים, ובתוך כך דרשו שהמילים "על האדם" כוללות אזהרה על האדם עצמו, שלא יפגע באדם. ויש לעיין, האם דרשה זו היא אסמכתא בלבד, או שהיא גילוי של מציאות ציווי. ונראה להוכיח שהיא גילוי גמור, ממה שפסק הרמב"ם בהלכות מלכים פרק ט הלכה א, ש"ששה מצוות נצטווה אדם הראשון… ועל שפיכות דמים", והרמב"ם מביא דין זה כהלכה גמורה, ולא כסברא או כאגדה. והרמב"ם ידוע שאינו פוסק דברי דרש שאין להם תוקף מחייב, ומכאן ראיה שדרשת הגמרא היא אכן גילוי של ציווי אמיתי. אלא שעדיין יש להקשות, אם אכן הפסוק "ויצו" כולל את כל הציוויים הללו, מדוע לא פירשה התורה בפירוש, ומדוע נאמר הדבר בלשון כללית בלבד. ועל זה יש לומר יסוד, שהתורה שבכתב פעמים מדברת בלשון כוללת, והתורה שבעל פה מפרשת את פרטיה, ואין זה חיסרון אלא דרך כתיבה, וכשם שיש מצוות רבות שנאמרו בקיצור והתורה שבעל פה מרחיבה אותן. ומעתה מתיישב גם עניין קין, שהרי אם אדם הראשון נצטווה על שפיכות דמים, נמצא שכל בניו בכלל זה, ואין לומר שהאיסור נתחדש מנח בלבד. ומה שהתורה חזרה ואמרה לאחר המבול "שופך דם האדם באדם דמו ישפך", אין זה חידוש עיקר הדין, אלא חיזוקו והעמדתו בצורה מפורשת לאחר קלקול העולם. ואין להקשות עוד מסוגיות שבהן מותר להרוג, כגון מלחמה או מחיית עמלק, שהרי שם כל ההיתר הוא מצד ציווי מפורש, אבל בלא ציווי, עצם הפגיעה באדם אסורה, וזהו הציווי שנאמר כבר לאדם הראשון, אלא שהתורה שבעל פה גילתה את משמעותו. מסקנת הדברים: קין נענש כדין, משום שעבר על איסור שפיכות דמים שהיה מחויב בו כבר מאדם הראשון, והציווי על כך נכלל בפסוק "ויצו ה' אלוקים על האדם", כפי שהתבאר בגמרא במסכת סנהדרין ופסק הרמב"ם להלכה. ואין לומר שהאיסור נתחדש רק מנח, אלא ודאי יסודו קודם לכן, אלא שלא נתפרש אלא דרך דרשת חז"ל.