"בל תלין"

התשובה

כתב מרן בשולחן ערוך (חושן משפט שלט סע' א') שאין איסור בל תלין בתשלום קרקע, וזו לשונו: "מצווה לתת שכר שכיר בזמנו, ואם איחרו עובר בלאו, אחד שכר אדם או בהמה או כלים, אבל על שכר קרקע יש מי שאומר שאינו עובר". ובספר שער משפט הביא את הרס"ג (קפא) והיראים (קכו) שכתבו בשם התורת כהנים (קדושים פרשה ב, ה"ט) שיש איסור 'בל תלין'. וכן בהגהת הגר"א הניח דברי מרן בצריך עיון. נמצא שעיקר דינו של מרן הש"ע שנוי במחלוקת. זאת ועוד, שכתב בקצות החושן (ס"ק א) שלגבי בית, יש שיטות שדינו כמטלטלים, שהרי הוא כתלוש אף שלבסוף חיברו (רמ"א סימן צה), ולכן צידד להחמיר ולחוש באיסור תורה של 'בל תלין' לשיטות אלו. יצוין שגם במקום שאין איסור 'בל תלין', לכאורה קיים איסור 'בל תשהה': כמו שכתוב (משלי ג, כח) "אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּךְ". איסור זה נאמר בגמרא על מעכב שכר שכיר כשאין איסור בל תלין, ולכאורה הוא הדין בכל עיכוב תשלום כולל תשלום שכירות. מסקנת הדין: שוכר דירה חייב לשלם בזמן. עבר הזמן ולא שילם, יש צדדים שעובר באיסור 'בל תלין' ו'ביומו תיתן שכרו', וודאי שעובר על 'איסור לך ושוב' כשיש לו. דיני שאלה