לחנות בחניה כחול לבן ללא תשלום

התשובה

הנה כתב הש"ע (שס"ג ס"ו): הדר בחצר חבירו שלא מדעתו וכו' דאם החצר עשויה לשכר אף על פי שאין דרך זה לשכור צריך להעלות לו שכר שהרי חסרו ממון וכו' .יעו"ש. ונראה שהוא הדין בשאלתנו שתפס מקום חניה בלא לשלם הרי שהפסיד לעירייה את האזרח האחר שכן היה משלם במקומו. ועל כן ההוראה הפשוטה בזה היא לאסור, והוא משום דינא דמלכותא. וסברה זו היא אף לדעת אלו הסוברים דלא אמרינן דינא דמלכותא, כיון שבמקרה זה כוונת התקנה היא ליצור סדר ולמנוע צפיפות (ואף על פי שיש לעירייה רצון צדדי להרויח כסף, והרבה מהתושבים מתרעמים על כך, עדיין אלו הם נבחרי הציבור והכסף אמור לשרת את התושבים). וכן כתבו בשו"ת שערי יושר (ח"ד או"ח סי' נו אות ב') לאסור כיון שיש בזה גזל. ובספר חבל נחלתו (חלק יג סי' נ) כתב, מי שחנה ולא שילם חייב בהשבת הגזילה לעיר בה חנה. עיי"ש. אלא שלעומתם בעל שו"ת מחקרי ארץ (הובאו דבריו באבני דרך ח"ט עמ' 485) כתב להקל אלא אם ישנו חשש לחילול השם. וז"ל: מעיקר הדין מותר, היות והקנס הוא סכום גבוה הרבה יותר מהסכום שעולה חניה, והממונים מצד העיריה מעדיפים שאנשים לא ישלמו על החניה כדי שייתפסו אחר כך שלא שילמו וישלמו את הקנס ובזה יהיה להם ריוח יותר גדול. ואם כן, אף על פי שמעיקר הדין צריך לשלם, אבל מי שרוצה לקחת סיכון הרשות בידו, כיון שזה סוג של תשלום, והרי זה כדין מכירת כתובת אשה שמבואר (מסכת מכות ג,א) אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובתה של זו שאם נתאלמנה או נתגרשה ואם מתה יירשנה בעלה. ע"ש. הוא הדין במקרה זה, כיון שאם יתפס יצטרך לשלם סכום הרבה יותר גבוה ממה שנהנה הרי זה כקונה כתובה שיש בזה ב' צדדים צד ריווח וצד הפסד. וכן הוא בחניה ללא תשלום, יש בזה צד שהוא ירוויח ולא ישלם על החניה ויש צד שיפסיד אם ייתפס שיצטרך לשלם פי כמה וכמה ולא יהיה בזה הפסד לקופת העיריה שהרי בקנסות הם מרוויחים הרבה יותר. אמנם כל זה במקרה שאין חילול ה' (כגון שיש סטיקרים על המכונית שמוכיחים שבעל הרכב הוא אדם שומר מצוות). וכך פסק בשו"ת אבני דרך (ח"ט סי' קסז). ועיין עוד בשו"ת אשר חנן (חלק ו-ז חו"מ סי' קנב) שטען שלא אומרים בכך דינא דמלכותא כיון שהעירייה מתנהגת בצורה חמסנית ועושה פרוטקציה וכו' ולכן אין הנהגת החוק שווה, וממילא בטל דינא דמלכותא. עיי"ש. מסקנת הדברים: הנה בדין זה ישנה מחלוקת בפוסקים, אולם נראה שהמקל בזה יש לו על מה שיסמוך.