מכירת זיכוי ללקוח שנמצא בתוך החנות
השאלה
קיבלתי שובר קנייה/מתנה/זיכוי לחנות ספרים מסוימת. כאשר הלכתי לשם ורציתי לקנות ספר , לא מצאתי משהו שמצא חן בעיני, ולכן חשבתי לעמוד ליד המוכר ולהציע את הזיכוי שלי למי שרוצה לקנות ספר. כלומר שאני אביא לו את הזיכוי שלי והוא ישלם לי מזומן. מיד כשהצעתי את זה לאחד הנוכחים המוכר עצר אותי ואמר לי שזה גזל... האם הוא צודק?
התשובה
שאלה זו היא נפוצה למדי, ולצערי המון מן הציבור אינו מודע למורכבות שיש בנידון זה. רוב הפוסקים אוסרים ללכת לחנות בה ניתן לרכוש עם השובר ולמכור את השובר ללקוחות שכבר נמצאים בחנות על ידי שהלקוח ישלם לבעל השובר כסף מזומן בתמורה לשובר והוא ישלם לבעל החנות עם השוברים על המוצרים שהוא כעת רוכש בחנות. דין זה מבואר במסכת בבא בתרא (דף כא, ב) "מרחיקים מצודת הדג מן הדג כמלא ריצת הדג וכמה אמר רבה בר רב הונא עד פרסה שאני דגים דיהבי סייארא ". החתם סופר הביא כמה פירושים שכתבו הראשונים בביאור דברי הגמרא "דיהבי סייארא": רש"י הסביר שיש סמיכות דעת לדייג הראשון בכך שהוא הראשון שמצא את המקום בו נמצאים הדגים והניח שם את מזונם, הדגים מסתכלים על מקום בו יש מזון וחותרים להגיע לשם, כך שיש וודאות שהדגים ייכנסו דווקא לרשת של הדייג הראשון, אומנם אין כאן גזל גמור ולא בעיה של יורד לאומנותו של חברו אלא יש תקנת חכמים עבור הדייג הראשון. הרמב"ן (דף כא) הסביר שיש בעיה של גזל בגלל טרחת הדייג הראשון, כלומר, אנו מחשיבים את הדייג הראשון כאילו כבר דג את הדגים והם נמצאים ברשותו ואם יבואו דייגים אחרים למקום בו הוא צד הם יגזלו את הדגים השייכים לו (מה שאין כן בבן מבוי הפותח עסק שאין וודאות שהלקוחות יבואו דווקא אליו לכן יכול בן מבוי אחר לפתוח עסק מתחרה). ואם כן, בנידון שאלתנו, הרי בעל החנות סומך דעתו על הלקוחות שעומדים להיכנס שירכשו בחנות, ובעצם הם כבר "נלכדו ברשתו" לכן לא ניתן "לגנוב לקוחות" על ידי כך שהלקוח ישלם לבעל השובר במקום לשלם לבעל החנות, שהרי אילו בעל השובר לא היה מוכר את השובר ללקוח, הלקוח היה רוכש בכסף מזומן מהחנות וגם בעל השובר היה רוכש עם השובר בחנות, כלומר המוכר מבחינתו כבר "תפס" את שניהם, ומשכך, מכירת השובר ללקוח שנמצא בתוך החנות או בסמיכות לחנות אסורה כפי הדין שיש להרחיק את מצודת הדגים ממקום שכבר יש מצודת דגים של דייג ראשון שכבר היה במקום. דין זה מבוסס על הפסק המפורסם של החתם סופר (חושן משפט סימן עט) שכתב: "לקוח שנכנס כבר לחנות בכדי לרכוש מוצר, באופן שהיה בטוח שיקחו ממנו ובא זה ומוליכם לחוץ הרי זה גזל". וכך פסק ערוך השולחן (סימן רכח סעיף יד), וכתב שעובר "בלא תסיג גבול". והרחבנו בזה במקומות אחרים בספר (עיין סימן קנח). מסקנת הדברים: לשיטת רוב הפוסקים אסור להציע שובר/זיכוי לאדם שכבר עומד לבצע רכישה בחנות, ובתמורה אותו אדם ישלם לו מזומן. אולם כמובן שאם ישאלו את הבעלים של החנות והוא יסכים, הדבר יתאפשר.