מבקשי פניךלכל השאלות והתשובות
בית הוראה תורת אביתשובותיו של הרב איתי בן יוסף
חושן משפט ודיני ממונות

משקולות

מאת הרב איתי בן יוסף

השאלה

יש לי בבית משקל אלקטרוני, שנועד לשקול מאכלים, לפעמים הוא קצת עושה בעיות של חוסר דיוק, והיו שאמרו לי שאסור להחזיק משקל כזה בבית, זה נכון?

התשובה

נצטווינו בתורתנו הקדושה: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה" (דברים כה, יג-יד). התורה הקפידה הקפדת-יתר בכל הנוגע לתרמית ולהטעיית הלקוחות על-ידי השימוש במשקולות כוזבות. ניתן לבצע עבירות מרמה בקלות יחסית, תוך שינוי מועט בשיעור המשקל, כשניתן להניח שהקונה לא ישים לב , או תוך שכנוע עצמי שהקונה אינו מקפיד על-כך. הגמרא (ב"מ סא ע"ב, ב"ב פט ע"ב) מדגימה אופנים שונים בהם היו מוכרים מטעים את לקוחותיהם בכמות הממכר, כגון מי ש"טומן משקלותיו במלח" (ראה בפירושים שונים לכך רש"י, רשב"ם, ותוס'), או מי שמודד באותו חבל בימות החמה ובימות הגשמים, תוך ניצול הפרשים הנולדים משינויי מזג האוויר. כמובן, חריגות אלו קלות, ועם זאת, התורה הקפידה על כל מעשה תרמית. בנוסף, כתב ה"כסף הקדשים" (חו"מ סימן רלא, ס"א) שעוון זה חמור מסוגי הטעיה אחרים, שכן הקונה סומך על המוכר וכמעט מן הנמנע שיברר בעצמו אמיתות המידות ודיוקם. משקולות ומידות המצויות בבית במקום אחר מרחיבה הגמרא (ב"ב פט ע"ב) את איסור יצירת וקיום משקלות כוזבות מעבר ל"משקל מסחרי" הקלאסי: "אמר רב יהודה אמר רב אסור שישהה מדה חסרה או יתרה בתוך ביתו, ואפילו היא עביט של מימי רגלים". גם כשצורת המשקל היא איננה מקצועית בעליל, חל איסור על החזקת המשקל בבית, מחשש שייעשה בו שימוש לצורך מסחר. וכן נפסק ברמב"ם (שם): "ואפילו לעשות המדה עביט של מימי רגלים אסור, שאף על פי שאין זה לוקח ומוכר בה, שמא יבא מי שאינו יודע שהיא חסרה וימדוד בה". במנחת חינוך (מצוה תרב) דייק מדברי הרמב"ם שאין איסור תורה בהחזקת מידה חסרה שלא על-מנת לרמות בה, והוא מתוך דברי הרמב"ם שהוסיף, לאחר שכלל איסור בעביט של מי רגלים, "שמא יבוא מי שאינו יודע וכו'". וכן דייק המנחת חינוך מלשון הרשב"ם (ב"ב פט ע"ב). ומכאן יש מקום לחקור בהיתר השימוש במשקלות מצויות בבית, כגון משקל הנהוג לצורך שקילת אנשים ותינוקות, משקלי מזון במטבח, "מטר" למדידת מרחקים, בקבוקים עם סימני מדידה (שנתות), וכדו' – שהרי ידוע שאמצעי מדידה ומשקל אלו אינם מדויקים, ולעתים קרובות מתקלקלים עם הזמן ונהיים מאד בלתי-אמינים, ולכאורה יהיה בהשהייתם בבית משום איסור החזקת משקלות שאינן מדויקות. ודבר זה קשה מאד – וכי נאמר שכל המחזיקים משקלות שאינם מדויקים בבתיהם עוברים על איסור תורה? בשו"ת מנחת שלמה (ח"ג, סימן קו) כתב בנושא זה ומצא פתח לטעם ההיתר שנהגו במשקלות הנ"ל המצויים בכל בית, וכתב לימוד זכות על פי דברי הגמרא (ב"ב פט ע"ב) והפוסקים, שכתבו שבמקום שיש חותם קבוע בעיר המעיד על דיוקם של המשקלות, שוב אין חשש בהחזקת משקל שאינו חתום בחותמת התקן, אף על פי שאינו מדויק. וכך היא לשון הרמב"ם (הלכות גניבה, פ"ז, ה"ד): "היו המדות והמשקלות של בני העיר חתומות בחותם ידוע, וזו המדה או המשקל החסרים בלא חותם, הרי זה מותר לשהותם לשאר תשמישי הבית". וכתב המנחת שלמה, שעל דרך זה יש לומר גם במשקולות של תינוקות, שברור לכל רואה שאינם עשויים לצורך משא ומתן, ועצם צורת המידה והמשקל מעידה שאינם מדויקים, ובזה לא גרעו ממקום שיש בו תקן וחותם שאין בו איסור בהחזקת משקל שאינו מדויק, כל שאין בו חותם התקן. הנה כתב בכסף הקדשים (סימן רלא, ס"ג) שייתכן ולא שייך איסור שהיית משקלות אלא במה שעשוי למדוד לפעמים בדרך מקח וממכר, ואילו בכלי מדידה המוחזקים בבית לצורך מדידה פרטית (בכסף הקדשים התייחס למידות שמשתמשים בהם לברר כמות סחורה נקנית ללא מידה, בדרך "אכסרה") אין איסור, כיון שלעולם אין משתמשים בהם לצורך מדידת מקח וממכר. וכתב (בדרך אפשר) להשוות כלי מדידה אלו לכל כלים שבבית, שבודאי יש מהם שמשקלם קרוב למידת משקל זו או אחרת, אבל בודאי לא שייך בהם שום איסור, כי אין צד להשתמש בהם לצורך מסחר, וכך ניתן לומר לדברים שלא נהוג להשתמש בהם לעולם לצורך מקח וממכר. ויש שיעצו לרשום על המשקל או המידה תיבות "אינו מדויק", ובזה מציל מחשש איסור, כי בודאי לא יבואו אנשים להשתמש במשקל לצורך מסחר כשהוא מסומן כאינו מדויק. ובמנחת יצחק (ח"י, סימן קמט) כתב להשוות כתיבת מודעה על המשקל להיתר מקום שעושים בו חותם על משקלות, שכן המודעה תמנע משימוש במידה, אך שוב כתב להסתפק שמא אין להשוות את הנידונים, כי צורך החתימה ידוע הוא לכל, ואילו בהודעה יש לחשוש שמא לא יעיין במודעה. ושוב הביא מדברי הכסף הקדשים שגם כן דן בשאלה אם מועיל סימן, ועל כל פנים עצה טובה היא להצטרף עם הצדדים להיתר שכתבנו לעיל. מסקנת הדברים: אסור לחנווני להחזיק בחנותו משקל שאינו מדויק (לפי חובת התקן), גם אם המשקל אינו משמש לצורך מכירות אלא לצורך מדידת שמבצעים הלקוחות. כמו כן, אסור להחזיק בבית (או בכל מקום) מידה ומשקל שאינם מדויקים, כשחזותם ככלי מדידה מקצועיים. התירו הפוסקים החזקת מידות ומשקלות שחזותם מעידה עליהם שאינם מיועדים למסחר, כגון משקל המיועד לשקילת אדם ותינוקות, בקבוקי תינוקות עם סימני מדידה (שנתות), וכדו' כלי מדידה ביתיים שאין צורתם מעידה על היותם מיועדים לשימוש אישי (לא מסחרי) בלבד, כגון משקל מטבח, מטר, וכדו', ראוי להקפיד שיהיה המשקל מדויק עד כמה שאפשר. אם המשקל חורג מדיוקו צ"ע אם מותר להחזיקו, ולכל הפחות יש לרשום עליו תיבות "לא מדויק" בצורה ברורה ובולטת.