להאזין לשיחות טלפון במקום חשש רוחני

התשובה

הנה גלוי וידוע שישנו חרם של רבינו גרשום שלא לקרוא מכתבו של חבירו בלי רשותו, והובא בשו"ת מהר"מ מרוטנבורג (דפוס פראג ע' קמ) וכן בשו"ת מהר"מ מינץ (סוף סימן קב) וז"ל: חרם שלא לראות בכתב חבירו ששולח לחבירו בלא ידיעתו אסור, ואם זרקו מותר. עכ"ל. ובספר משפטי התורה (ח"א סימן צב) כתב שלפי טעמו של רבינו גרשום, הוא הדין שגם האזנה לשיחות טלפון של חבירו בזמן שחבירו אינו יודע שמאזינים לו ואינו יכול להישמר מכך, גם זה בכלל החרם הנ"ל, כי אותו טעם שיש לאיסור קריאת מכתב לחבירו שבאמצעותו מועבר מידע חסוי קיים גם בהאזנה לשיחות טלפון בזמן הזה, ואין כל הבדל ביניהם לפי טעם החרם באיזה אופן מועבר החומר החסוי (אם ע"י מכתב, או האזנה) כי הכל תלוי באותו טעם של החרם. וכמו שלא יעלה על הדעת להתיר לאדם זר להשמיע לעצמו קלטת עם מידע חסוי ששלח אותה אדם מסויים לחבירו שאינו מעוניין שאחרים ישמעו אותה למרות שאין זה מכתב. אלא שבנידון שאלתנו אין כוונה אישית "לחטט", להאזין או לקרוא מתוך סקרנות, אלא מתוך דאגה לרוחניות של הילד, ונראה שבמקרה כזה לא חל החרם של רבינו גרשום. ודין זה למדנו מדברי תשובת הרשב"א (ח"א סי תקנז) שכתב, שרבינו גרשום לא תיקן את תקנותיו כדי שיוכלו להיכשל בגללן באיסורי תורה או דרבנן, אלא להיפך הוא עשה זאת אך ורק כדי לשמור על דיני התורה והצניעות, לפיכך במקום שנראה ולהורים ולמחנכים שבנידון מסוים הגדר לשמירת התורה והצניעות יהיה דווקא אם יאזינו לשיחות או יקראו את המכתבים של התלמידים וכיוצ"ב ודאי שכאן לא גזר רבנו גרשום חרם, ומצוה לעשות כך לשמירת התורה. וכן בספר אמרי משפט (ח"ב סימן כט) כתב שנראה ברור שבמקום אפרושי מאיסורא (שנועד להפריש מאיסור) לא החרים רבנו גרשום ומותר לקרוא כתב חבירו או להאזין אליו בלא ידיעתו, אם עי"ז ינצל הוא או חבירו מאיסור. מסקנת הדברים: מותר להורים להאזין ולשמוע את הקלטות של השיחות של בנם, כיון שמטרתם היא להפרישו מאיסור ולדאוג לסביבה הרוחנית שלו, אזי אין בכך איסור של חרם רבינו גרשום.