החזרת מקח כשמצא מום נסתר
השאלה
קונה שקנה חפץ פגום, והשתמש בו לפני שנודע לו מהפגם, וכתוצאה מכך איבד החפץ את ערכו, האם יקבל הקונה את כספו בחזרה למרות שהוא לא יכול להחזיר למוכר את החפץ הפגום כפי שקיבל אותו ? דוגמא למעשה: אדם קנה חולצה ולבש אותה לאירוע, ולאחר מכן מצא בה מום נסתר (שאין דרך לבדוק ולראות אותו) ועכשיו רוצה להחזיר מדין מקח טעות, ועכשיו גם אם הבגד יתוקן המוכר אינו יכול למוכרו אלא כיד שניה שזה מחיר נמוך בהרבה, מה יהיה הדין?
התשובה
דין זה ניתן לפשוט ממה שמבואר ברמב"ם (פ' ט"ז מהלכות מכירה הלכה ו') אשר למד דין זה מהמוכר בהמה לקצב ונמצאה טריפה לאחר ששחטה, שהדין הוא שאם ברור לנו שהמום היה קיים עוד אצל המוכר, יקבל הקונה בחזרה את כל הכסף ששילם, מאחר והתבטל המקח מעיקרו. ואף על פי שבהמה שלימה שראויה לחרישה ולמלאכה אפילו כשהיא טריפה שווה יותר מאשר בהמה שחוטה, ונמצא שבפעולת הקונה ששחטה נגרם למוכר נזק גדול יותר, בכל זאת מאחר והקונה עשה את הפעולה המקובלת לעשות עם החפץ הזה ועבור פעולה זו הוא קנה את החפץ, לפיכך אין הוא אשם כלל בנזק הנוסף שנגרם למוכר כתוצאה מכך. וכך נקט גם בש"ע (חו"מ סי' רלב סעי' יג יד). אולם מבואר שם ברמב"ם ובש"ע שאם הקונה עשה בחפץ שקנה מום שאין הדרך לעשותו בשעת ההשתמשות הרגילה ואח"כ התברר לו שממילא החפץ פגום מסיבה אחרת, אז אף על פי שהוא יכול לבטל את המקח ולקבל את כספו בחזרה, כי זה מקח טעות, אולם הקונה יצטרך לשלם עבור המום שעשה אם מחמת זה המוכר לא יכול למכור את החפץ כסוג א' וכדו' או שנגרם לו נזק ממוני אחר בגלל המום שעשה הקונה. והטעם לכך הוא מאחר והקונה יודע שיכול להימצא מום במקח ואז יתבטל המקח מעיקרא, ולפי"ז נמצא שאם יזיק את החפץ, הוא מזיק חפץ ששייך למוכר ולא שייך לו, לכן הוא צריך לשלם עבור הנזק שעשה כאדם המזיק, מה שאין כן אם הוא עשה מום בחפץ בדרך ההשתמשות המקובלת, שכן במקרה כזה על דעת ההשתמשות הזאת מכר לו מעיקרא המוכר את החפץ, ואם נגרם לו מחמת זה נזק, דינו של הקונה כמזיק ברשות והוא נחשב כאנוס על הנזק שגרם ולכן פטור מלשלם על כך למוכר. וע"ש בנתיבות (בביאורים סק"ה) וכן הוא הדין אם אדם קנה בד לתפירה או לוחות עץ וכדומה, ובאמצע החיתוך נתגלה מום בחומר המבטל את כל המקח, יקבל הקונה בחזרה מהמוכר את המחיר ששילם עבור כל המוצר, למרות שבמצב הנוכחי שבו נמצא החפץ, לא יכול המוכר להחזיר את החפץ ליצרן שמכר לו אותו. אולם אם הלוקח עשה בחפץ מום אחר, שאין דרך העולם להשתמש כך בחפץ ואח"כ התגלה שהחפץ שקנה הינו פגום בגלל סיבה אחרת, אף על פי שהלוקח יכול לבטל את המקח ויקבל את הכסף ששילם, אולם הוא יצטרך לשלם למוכר עבור המום שעשה בתחילה בחפץ שקנה. ונמצא לענייננו, שמכיוון שהמום בבגד היה נסתר, ולא יכל לראותו, כיוון שאין דרך לבדוק מום כזה (לא מצאנו מי שקונה בגד והופך אותו ומעיין בכל תפר שלו...) ולבישת הבגד היא פעולה מקובלת לחלוטין שלשמה נקנה הבגד, אם כן לא יכול המוכר לטעון שום טענה כנגד הקונה ויצטרך להחזיר לו את הכסף. אבל צריך להוסיף פרט קטן וחשוב שאולי הרבה מהאנשים לא מודעים לה, שאם ונתקבלה טענת מקח טעות, הדין הוא שכדי שלא יהיה איסור ריבית עבור השימוש בבגד (עפ"י השו"ע בסימן רלב סעיף טו. וכמבואר לעיל בסימן מג. כיון שנמצא שהאדם שילם, נהנה מהבגד ואח"כ המוכר השיב לו כספו, שהגמרא מחשיבה זו כמעין הלוואה בריבית) הדין הוא שצריך הקונה לשלם עבור השימוש באותו בגד. ופעמים שלא שווה לטעון מקח טעות (לדוגמא בקניית רכב, אם יטען מקח טעות לאחר חודשיים, יצטרך לשלם עבור שכירות רכב לחודשיים). לכן הכל תלוי לפי ראות הדיין ופעמים ונכון וראוי לעשות מעין פשרה. ברכה והצלחה. מסקנת הדברים: יכול הקונה להחזיר את החולצה, אעפ"י שעתה לאחר שימושו היא שווה פחות.