דיני ירושת בכור

התשובה

נחלק את השאלה לשני חלקים, כדי שנרוויח ממנה שני דינים: במקרה הזה כל האחים חולקים שווה בשווה. הסיבה היא מפני שכל מה שכתוב בתורה (דברים כא, יז) שהבכור יורש שני חלקים, הכוונה היא כשיורשים את האבא, אבל אם יורשים את האמא, אין הבדל, אלא כולם מקבלים שווה בשווה. ואפילו אם הוא בכור לאב ולאם אינו יורש פי שנים מירושת האם. ולמדו כן חז"ל (מסכת בכורות נב.) ממה שכתוב בתורה (שם) "כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה", והגמרא דרשה, משפט הבכורה לאיש ואין משפט הבכורה לאשה. וכן נפסק בש"ע (חו"מ סימן רעח סעיף א'): אין הבכור נוטל פי שנים אלא בנכסי האב אבל לא בנכסי האם אפילו אם הוא בכור לאב ולאם חולקים בנכסיה הוא והפשוט בשוה: נמצא שגם אם אחיך הבכור היה בכור באמת, הכוונה שלא נולד בניתוח קיסרי, אפילו במקרה זה הדין היה שכולם חולקים בשווה, כי דין בכור לירושה נאמר באב ולא באם. מי שנולד אחרי נפל, אפילו שאין עושים לו פדיון הבן כי אינו "פטר רחם", מכל מקום הוא נקרא בכור לנחלה, כיון שנאמר בתורה לעניין נחלה (דברים כא, יז) "כי הוא ראשית אונו", מי שלב אביו דווה עליו אם מת יורש פי שנים, יצא נפל דאין לבו של אביו דווה עליו. ולכן הנפל שנולד ראשון לא נקרא בכור. ועל כן, השני שנולד נחשב הבכור לעניין הירושה. וכן הדין אם אדם התחתן עם אישה שיש לה כבר כמה ילדים, ולו אין ילדים, וילדה לו בן, הבן הזה בכור לנחלה לקבל פי שנים, אבל לא עושים לו פדיון הבן כי בפדיון צריך להיות פטר רחם וזו האשה כבר ילדה, אבל לענין לקבל בירושה פי שנים, התורה אמרה "וילדו לו" כלומר לאב, וכיון שזה הבן הראשון שלו יקבל פי שנים. וכן פסק מרן הש"ע (רעז, ו): הבא אחר נפלים אף על פי שיצא ראש הנפל כשהוא חי הבא אחריו בכור לנחלה וכן בן ט' שיצא ראשו מת הבא אחריו בכור לנחלה שזה שנא' ראשית אונו הוא שלא נולד לו קודם לזה (ילד) שיצא חי לאויר העולם לפיכך בן ט' שהוציא רוב ראשו חי הבא אחריו אינו בכור: וכן פסק (בסימן רעז, ח): בכור לנחלה הוא הנולד לאב ראשון שנאמר כי הוא ראשית אונו ואין משגיחין על האם אפילו ילדה כמה בנים הואיל וזה ראשון לאביו יורש פי שנים: אולם שאלתך עוסקת במקרה שבו אחיך נולד בניתוח קיסרי. והנה המשנה במסכת בכורות (מז, ב) כותבת: "יוצא דופן והבא אחריו - שניהן אינן בכור". מכאן שמי שנולד בניתוח קיסרי וגם מי שנולד לאחריו - לא נחשבים לבכור ולא זכאים לקבל כפל בירושת אביו. וכן פסק מרן הש"ע (בסימן רעז,ז): יוצא דופן והבא אחריו שניהם אינם בכורים, הראשון לפי שלא נולד ונאמר 'וילדו לו בנים' והשני שהרי קדמו אחר: ולכן בנידון שאלתנו אחיך אינו זכאי לתוספת ירושה של בכור משום שזו לא ירושת אב אלא ירושת אם, וכן מעצם העובדה שאינו נחשב בכור כיון שנולד בניתוח קיסרי. מסקנת הדברים: לא מגיע לאחיך הגדול חלק כפול בירושה, אלא כל האחים יורשים בשווה, מהטעמים שהוזכרו בגוף התשובה.