שכר טרחת עו"ד על עסקאות שכשלו

התשובה

השאלה הזאת מצויה מאוד, ומקורה בטשטוש תפקיד העו"ד, האם תפקידו הוא להביא את שני הצדדים לעסקה משפטית, כלומר עריכת וחתימת חוזה רכישה בפועל, עם כל הכלול בזה (הערת אזהרה בטאבו וכו'), ואז הוא בעצם נידון כמתווך, שבעצם מקבל את שכר פעולתו אך ורק אם יש סגירת עסקה, או שמא מציאות תפקידו היא לקבל שכר עבור כל הליך משפטי שפועל לטובת מי שעובד עבורו. בפסיקת בתי המשפט האזרחיים (להבדיל אלפי הבדלות מהחול אל הקודש) ישנה התייחסות והפרדה בין מעשי עו"ד שמוגדרים כמעשי תיווך, לבין מעשים "משפטיים", שעליהם הוא צריך לקבל שכר כעו"ד ולא כמתווך, ואם כן מצריך תשלום אף על טרחה ללא גמר חוזה. בכל אופן כאשר בדקנו את הדברים, רוב עו"ד ענו שהרגילות והמנהג הוא לקבל שכר רק בגמר עסקה, ויתרה מזו, בהסכם בין הלקוח לעו"ד אינו מושכר "שכר שעות עבודה", או "טרחה" אלא חצי אחוז (בערך) ממחיר שבו הדירה נקנית או נמכרת. וכן הרבה יותר נראה להתייחס לשלב הביניים של עריכת החוזה כאל חלק מתהליך ביצוע העסקה ולא כשירות משפטי המצדיק מתן שכר לפעולה, ומיכוון ששלב זה לא הגיע ליעדו, משום שהצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה המובילה לחתימת חוזה, אם כן אין לחייב אותם בתשלום. וראה באריכות בדין זה בספר הנפלא מהלכי משפט (ח"א מהלך י'). למסקנת הדברים. לענ"ד אין לחייב את הלקוח בתשלום נוסף עבור טרחת העו"ד בשתי העסקאות שנפלו קודם העסקה השלישית שצלחה, שנראה שזהו תוקף ותכלית המקצוע, פעמים שיש עסקאות שצולחות ומתקדמות מהר וללא טרחה מרובה, ופעמים שיש עסקאות קשות. העו"ד לא יכול לטעון שהוא "בזבז" זמן טרחה, כי עבור זה הוא מקבל שכר לא מועט כלל (שהרי כמעט כל חוזה מורכב מסעיפים ונוסח סטנדרטי שפעמים ניתן להורדה בחינם, אלא שעו"ד מוסיף לו כמה שינויים קלים), ולא מתקבל לומר שעל כל ניסיון לסגור עסקה שלא צלח יצטרך הלקוח לשלם. אמנם כיון שגם הלקוח במקרה הזה מודה שהעו"ד אכן עמל רבות על העסקאות הנ"ל, חקר ובדק ובעצם הציל את הלקוח מסיכונים ברכישה, אעפ"י שזהו תפקידו ועל זה משלמים לו, ראוי ונכון להתפשר לפנים משורת הדין ולהוסיף לו מעט יותר מהתשלום שנקבע לכתחילה.