לשכור מורה פרטי לילד מבלי ידעת הבעל

התשובה

שלום וברכה. אני אתייחס לשאלה לפי התוספת האחרונה שציינת בשאלה שבעלך הוא המפרנס בבית, ולך אין משכורת משלך, ולכן את בבחינה "כל שקנתה אשה קנה בעלה", ואינך יכולה לקחת כסף ללא רשותו שהרי זה גזל, פרט מן הכסף שמיועד לך לדברייך האישיים, שמסתבר מאוד שיש סכום כזה שניתן לך שמיועד לצרכייך, ובעלך אינו מקפיד עליו. ואם כן, בפשטות את יכולה לקחת מהסכום הזה לצורך התוספת בעלות המלמד הנ"ל. אמנם האמת שלא צריך לזה כלל, ואת רשאית לקחת כסף מהחשבון המשותף (כמובן שצריך לעשות זאת בחוכמה שלא יגרם מכך הרס בשלום הבית) כדי לספק לילד מורה פרטי שיסייע לו בקשיים הלימודיים שלו. הסיבה לכך היא שהאב בעצמו חייב בלימוד תורה של בנו, ולהוציא הוצאות על כך, כמבואר בשולחן ערוך ( יו"ד רמה, ד ): חייב להשכיר מלמד לבנו ללמדו אבל לבן חבירו אינו חייב להשכיר: הגה והיו כופין ליה לשכור לבנו מלמד ואם אינו בעיר ויש לו נכסים אם אפשר לאודועי ליה מודיעים ליה ואם לאו יורדים לנכסיו ושוכרים מלמד לבנו (הגהות מיימוני פ"א דת"ת בשם הר"מ): אמנם בנידון שאלתנו יכול האב לטעון (וכך באמת הוא טוען) שאין צורך לשכור מלמד לילד כיוון שהילד מאוד כישרוני וחכם, והוא מבין הכל ולבד, ואינו צריך עזרה בהבנה, אלא שזה לא מעניין אותו והוא מפונק, ולא בגלל סיבות אלו הוא (האבא) צריך להוציא הוצאות מרובות. אלא שאף שטענה זו על פניה נשמעת הגיונית בהחלט, הרי שגם "אי חשק", או חוסר עניין בלימוד, הרי זו מעין בעיה בהבנה. ועל האבא מוטלת החובה לחנך וללמד את בנו בתורה, ולכאורה מה זה משנה אם הבעיה של הילד היא חוסר יכולת הבנתית ושכלית, או חוסר יכולת רגשית נפשית, הרי בשניהם על האב מוטלת החובה לנסות לפטור את הבעיה כדי להגיע אל היעד של ידיעת התורה, וצריך הוא לעשות ככל שביכולתו כדי להתגבר על הקשיים של ילדו בדרך אל ההצלחה. ויתרה מכך, אולי ישנו על אב זה חובה גדולה הרבה יותר, כיון שגלוי וידוע שהילד שלו ניחן בכישרונות גדולים, ואולי מיועד הוא להיות תלמיד חכם מורה הוראה, אלא שיש לו ניסיונות בדרך, ובמיוחד בדורנו, דור של עקבתא דמשיח בו הניסיונות מרובים, והפיתויים של היצר הרע מנצנצים וצובעים את מחשבתו וליבו של הנער בהמון צבעים מדומיינים ומקשים עליו לעמול בתורה, לכן אין לעובדה שהילד אינו חפץ או מתעניין בלימוד התורה מקום לפטור את האב. וכן תראה בשו"ע הרב (א,ו): אך אם הבן אינו מגיע למדה זו שיוכל ללמוד ולהבין בעצמו בלי מלמד כל ההלכות שבתורה שבע"פ בטעמיהן, או שאינו חפץ ללמוד בעצמו, חייב לשכור לו מלמד שיכריחנו וילמדנו היטב כל התורה שבכתב ושבע"פ כולה וגם לחזור עמו פעמים רבות עד שיהיה זוכר ויודע פעם אחת כל ההלכות שבתורה שבע"פ בטעמיהן, כי גם הכפייה לכוף את הבן ללמוד ולידע כל התורה היא בכלל מצות עשה של ולמדתם אותם את בניכם, שהרי הכתוב מדבר בקטנים שצריך לכופם. ונמצא שהאם יכולה לשכור את המלמד עבור תלמוד התורה של בנה אף בלא הסכמת האב. כנלע"ד. וכן כתב בספר הנפלא פסקי המשפט (סימן שעה אות ט'). מסקנת הדברים: רשאית האם לשכור מורה פרטי לבנה המתקשה בלימוד התורה אף ללא ידיעת האב.