החלפת מוצר פגום בתוספת זיכוי ופיצוי
השאלה
רכשתי "מיני מקרר" מאחת החנויות למכירת מוצרי החשמל שבעיר מגורי, סה"כ שילמתי 800 ₪, סכום שכלל גם את עלות ההובלה. כבר למחרת הגיע המקרר החדש לביתי כאשר הוא ארוז באריזתו המקורית כפי שמקובל. אלא, שעם פתיחת האריזה התברר, כי באחת מדפנות המקרר נמצאו מכות חיצוניות, החלטנו שלא בעבור מקרר חבול שילמנו. לכן, חזרנו עם המקרר לחנות, לבדוק, מה בכל זאת ניתן לעשות... אחת מהמוכרות במקום בחנה את המקרר והתנצלה, אמרה: "תקבלו מקרר חלופי חדש", ובאותה נשימה הוסיפה: "גם 50 ₪ זיכוי, פיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה..." אנחנו כמובן התרצינו ונגשנו לעמדת המכירה כדי לטפל בהליך ההחלפה והזיכוי. אז, לאחר מבט מהיר מול המחשב שבעמדה לפתע המוכרת אמרה: "איזה יופי! אני רואה שעלות המקרר כעת היא 550 ₪" והנה, לפני שהספקנו בכלל להגיב, סיימה המוכרת את החשבון ואמרה: "הנה זיכוי של 300 ₪" (250 ₪ בעבור ירידת המחיר, ו 50 ₪ בעבור עוגמת הנפש). נגשנו למחסן ולקחנו מקרר חדש חלופי, מקרר שנמצא לשביעות רצוננו... כשהגענו הביתה חשבנו, אולי יש כאן איסור כלשהו... כיוון שלמעשה כל רצוננו היה פשוט לקבל מקרר חלופי חדש... לכן, השאלה היא מה עלינו לעשות עתה? האם צריך להודיע לחנות על כך שבאמת כל שרצינו בו הוא פשוט מקרר חלופי חדש...? ואז, מה לגבי הזיכוי? האם הוא נחשב כלקיחת דבר בטעות? דבר שצריך להחזיר לבעליו?
התשובה
קודם נדון בסוג הפגם כדי להבין היכן נעשה והאם באמת הייתה לו טענת החלפה כלפי החנות. פגם שאינו בייצור, בדרך כלל יש לתלות שהפגם שנמצא בחפץ נעשה לאחר הקנייה, כיון שבד"כ אין מצוי פגם בחפץ חדש. אבל אם הקונה עדיין לא השתמש בו, וכמו במקרה שלנו שמיד שהוציאו מהאריזה ראה את החבלות, חייב המוכר להחליף את המוצר (פתחי חושן אונאה פי"ב הערה כג). כשנמצא במוצר פגם בייצור, לפי הנהוג בזמננו שבדרך כלל אין מחזירים לקונה את מעותיו, אלא נותנים לו מוצר דומה במקומו, ואין הקונה יכול לתבוע בחזרה את כספו אם המוכר נותן לו מוצר זהה למוצר שקנה (כמובן בלא להתחשב בחוק להגנת הצרכן שרשאי לחזור מהקנייה אף ללא סיבה במוצרים מסויימים תוך כדי זמן מסוים הנקבע בחוק), כיון שהמנהג קובע בדיני ממונות. ומסתבר שמנהג זה פועל לשני הצדדים, גם כשזה לרעת המוכר, כגון שהמחיר עלה, ולכן לכאורה היה עדיף למוכר להחזיר לקונה את כספו, מכל מקום מחמת המנהג חייב הוא לתת לקונה מוצר חילופי ללא תוספת עלות. (ראה ספר הלכות הונאה פ"א סי' מז, נב בשם הגאון רבי נפתלי נוסבוים). ובנידון שלנו לכאורה החנות הייתה צריכה להביא לו מוצר זהה ללא החזר כספי, כי כפי שביארנו סכום המוצר חל על זמן הקנייה, ולא על זמן ההחזרה. בכל אופן מסתבר שהחנות בעצם ביטלה את הקנייה הראשונה (וביצעה עליו החזר מול החברה), ובמקביל פתחה קנייה חדשה, וכיון שכרגע מחיר המקרר הוא פחות, אזי מגיע לקונה יתרת זכות. ובנוסף נתנו לו גם פיצוי על הטרחה ועוגמת הנפש בעצם ההחזרה (שזה זכותם של החנות אך לא חובתם ההלכתית). ובד"כ אלו שניתן להם רשות לבצע פעולות כאלה הם אנשים בעלי תפקידים וניתנת להם מהחנות או החברה את הסמכות להחליט, ומסתבר מאוד שכוונתם הייתה לתת שירות טוב ומוצלח כדי לסייע להם בפעולת השיווק, וממילא אינו צריך להחזיר את הכסף ואף לא להודיע, וה' זיכה אותו בכך. לאחר מכן בירר אותו אדם בחנות והסתבר שאכן ביצעו קנייה מחודשת ולכן נתנו לו את הפער כלומר הזיכוי. מסקנת הדברים: אין צורך להחזיר את הזיכוי הכספי כמבואר בגוף התשובה.