אשה שבגדה ורוצה להתחתן עם הבועל

התשובה

אכן יסוד ההלכה פשוט וברור: אשה נשואה שזינתה נאסרת גם על בעלה וגם על הבועל. מקור הדבר בגמרא (סוטה כז ע"ב), ונפסק להלכה ברמב"ם (הלכות סוטה פרק ב) ובשולחן ערוך (אבן העזר סימן י"א סעיף א'). אלא שעיקר האיסור למעשה תלוי בהוכחה הלכתית גמורה של הזנות. וכאן יש נקודה יסודית שמבהירה כיצד ייתכנו מצבים מורכבים כמו שתיארת: כדי לאסור אשה על הבועל נדרשת ראיה כשרה על פי דין תורה, כגון עדים כשרים למעשה, או הודאה בתנאים מסוימים שנידונה בפוסקים. במקרים רבים, אף שהדבר "ידוע" במציאות או ברמה חברתית, אין ראיה הלכתית מספקת לאסור. יש מצבים של ספק, חוסר בירור, או פרטים שמשנים את הדין, כגון טענות שונות, נסיבות, או מחלוקות פוסקים ביישום. ולכן ייתכן שבית הדין בדק את המקרה וראה שלא התקיימו תנאים הלכתיים שמחייבים לאסור, וממילא אין איסור ברור מדין תורה להינשא. לכן בדרך כלל, כאשר יוצא "היתר", משמעות הדבר היא שככל הנראה לא הייתה הוכחה הלכתית מספקת, ולא שהתירו איסור ברור. סיכום הדין: העיקרון שאשה נאסרת על הבועל הוא נכון ומוחלט, אך יישומו תלוי בהוכחה הלכתית קפדנית, ובהיעדרה - ייתכן מקום להתיר.