האם שכחה נחשבת לפשיעה או אונס
השאלה
יוסי ואלירן שכנים. בנימין ביקש מיוסי להעביר לאלירן מעטפה שיש בתוכה 2,000 ₪. יוסי הסכים בשמחה. יוסי הניח את העטפה בתוך הכיס הפנימי של המעיל שלו. היה זה יום גשום מאוד, יוסי הגיע למכללה שבה הוא לומד, והניח את המעילו על הקולב לפני הכניסה הכיתה, שבו מניחים את המעילים (תוך כדי שבאותו זמן יוסי שכח לגמרי שיש בכיסו את המעטפה עם הכסף). לאחר השיעור יוסי ניגש למעילו, תוחב את ידו לתוך הכיס ומבחין שהמעטפה נעלמה. יוסי טוען שהוא שומר חינם שפטור מגניבה ואבידה. בנימין טוען שההתנהגות של יוסי הייתה פשיעה "איך הנחת שם את המעיל???", יוסי משיב "שכחתי שהכסף נמצא במעיל". בנימין משיב "שכחת, תשלם!", מי צודק?
התשובה
מבואר בגמרא (בבא מציעא לה,א דומה נלמד בדף מב, א) לגבי כסף שהופקד ובשניהם המסר זהה, ששומר שאמר 'איני יודע' שמשמעותו 'בעיית זיכרון' נחשב כפשיעה, וחייב. וכך נפסק בשולחן ערוך (סימן רצא, ז): המפקיד אצל חברו בין כלים בין מעות ואמר תן לי פיקדוני ואמר לו השומר איני יודע אנה הנחתי פיקדון זה או באיזה מקום קברתי את הכספים המתן לי עד שאבקש ואמצא ואחזיר לך הרי זה פושע וחייב לשלם מיד. ע"כ. ולענייננו, משמע בפשטות מדברי הגמרא וההלכה שלמרות שראובן הוא שומר חינם הפטור מגניבה ואבידה, אבל כיוון שהיה שלב של שכחה ממילא נחשב כפשיעה, ושומר חינם חייב בפשיעה ולכן לכאורה עליו להחזיר את כספו של שמעון. אלא שמצינו שדין שיכחה בשומרים אם נחשבת פשיעה או לא, נמצא במחלוקת הפוסקים כמסוכם בספר דברי גאונים (כלל צט, י): שכחה בשומרים היא פשיעה - פני משה (חלק א, נט), שער אפרים (סימן נ"ח), שאלת יעב"ץ ומשפט צדק (המובאים בכנסת הגדולה סימן רצ"א בהגהות בית יוסף אות ט"ז). הגרי"ש אלישיב זצוק"ל (מובא בשמו בשו"ת וישמע משה ח"ב עמ' שלא). שכחה בשומרים היא אונס - מקור ברוך (סימן נ"ב), שו"ת מהרש"ק (חלק ב, קה) שבות יעקב (חלק ב, קמח), כנסת הגדולה (סימן רצ"א). שו"ת שבט הקהתי (ח"ה סי' רלח), שו"ת יד יצחק (ח"ב סי' קעו). שכחה בשומרים היא ספק בדין - הגר"ח פלאג"י (שו"ת סמיכה לחיים סימן יז), דבר משה (חלק ב, פו). ולכן למסקנת הדברים - מחמת כל הספיקות הללו מכריעים שהמוציא מחבירו עליו הראיה ופטור. ואין יוסי חייב להחזיר לבנימין את הכסף.