מקח טעות בקניית פינת אוכל מתצוגה

התשובה

לפי הנאמר לי, בדרך כלל במכירה מתצוגה נאמר במפורש ללקוחות שאין זכות להחזיר את המוצר. השאלה העומדת לדיון היא, האם התנאי הזה תקף? בש"ע נפסק (חושן משפט סימן רלב ז): "כל הלוקח סתם, אינו לוקח אלא הדבר שלם מכל מום. ואם פירש המוכר ואמר: על מנת שאין אתה חוזר עלי במום, הרי זה חוזר, עד שיפרש המום שיש בממכרו וימחול הלוקח, או עד שיאמר לו: (כל מום) שימצא במקח זה הפוחת דמיו עד כך וכך קבלתי אותו, שהמוחל צריך לידע הדבר שמוחל לו בו ויפרש אותו, כמו המפרש האונאה". כלומר, אפילו אמר המוכר ללוקח שלא יוכל לחזור בו מחמת מום במקח, עדיין יכול הלוקח לחזור בו, עד שיפרש המוכר מה המום שיש במקח וימחול לו הלוקח עליו, כי מן הסתם לא באמת מחל אלא חשב שאין מום והמוכר אומר רק כדי להבטיח את עצמו (על פי סמ"ע שם ס"ק טו'). לפי זה במקרה שלנו, אף אם המוכר אמר מראש ללקוח שלא תהיה לו אפשרות להחזיר את המוצר מחמת מום במקח, יכול הלקוח לחזור בו. אבל עדיין יש לסייג את הדברים. בשולחן ערוך יש אופן יוצא מן הכלל: אם נאמר ללקוח שיקבל על עצמו כל מום המוזיל את המקח באופן שגם אם יש בו מום הוא שווה את הסכום ששולם עבורו, הלקוח לא יכול לחזור בו מהעסקה. כלומר הקונה יודע מהו החפץ הנקנה, וגם כמה שווה הפחת המפחיתו, ובכל זאת הסכים לקנות, לכן במקרה זה אינו יכול לחזור. במקרה שלפנינו, כיוון שבמכירה מתצוגה נאמר שאין זכות לחזור מחמת מום, אם ההוזלה משקפת את המום שנמצא, לכאורה הקונה לא רשאי לחזור בו. אולם, קשה להניח שזה המצב, שכן כאשר קונים פינת אוכל גדולה, ודאי שדעת הקונה היא גם על יכולת ההרחבה, ומכיוון שבשאלתנו קשה מאוד לחבר את תוספות השולחן מחמת חוסר התאמה בגדלים, אזי זה מום גדול מאוד, שודאי אם היה יודע הקונה עליו לא היה מסכים. שכן אם היה מעוניין בשולחן שאין לו יכולת פתיחה, מסתבר שלא היה קונה פינת אוכל גדולה, אלא משהו קטן וקומפקטי. ובד"כ כשקונים מוצר מתצוגה לוקחים בחשבון שיהיו עליו כמה שריטות קטנות מחמת תשמישי הלקוחות ומישוש הידיים, אבל אי התאמה בין משטחי השולחן זה פגם בייצור השולחן עצמו, שאינו נובע מחמת העובדה שהיה בתצוגה, ולכן אין מסתבר לומר שדעת הקונים הייתה למחול על מום מסוג זה. ואין זה דומה למוכר שאמר "כל מום שימצא במקח זה הפוחת מדמיו כך וכך" וכו', שהרי כאן מן הסתם לא דובר על "כל מום" אלא מומים הבאים מחמת התצוגה, ולכן יש לומר שאפילו כשההוזלה כן משקפת את ירידת הערך מחמת הפגם - לא על מום כזה התכוון הלוקח למחול, וגם המוכר לא ביאר דבריו שיתכנו מומים שאינם מחמת התצוגה. למסקנה: הקונה מוצר מתצוגה יכול לטעון טענת מקח טעות למרות שנאמר לו שיש סיכוי לפגמים, ולמרות שהמוכר התנה עמו שלא יוכל להחזיר את החפץ אם יש מום. אך אם הייתה הוזלה והיא משקפת את ירידת ערך המוצר מחמת הפגם, והוסבר מהו הפגם, ואכן הורדת המחיר היא בהתאם, אז אין בזה טענת מקח טעות.