תיקון גזל הגוי
השאלה
לצערי בצעירותי מפאת חוסר ידיעת חומר האיסור נכשלתי בגזל. הייתי מזמין מוצרים באינטרנט (מגויים) ולמרות שקיבלתי אותם הייתי שולח הודעה למוכרים שלא קיבלתי אותם, וכך בנוסף הייתי מקבל את כספי בחזרה. ההיסטוריה של ההזמנות נמחקה, ואני רוצה לדעת איך אוכל לתקן בדרך אחרת את המעוות?
התשובה
שלום וברכה. הנה מסקנת הראשונים (רי"ף בב"ק קיג,ב , רמב"ם הלכ' גניבה א,א ובהלכות גזילה א,ב וברא"ש בב"ק י,יב) היא שגזל הגוי אסור מהתורה. וכן פסק מרן הש"ע (שמח, ב) בזו הלשון: כל הגונב אפילו שווה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו וחייב לשלם אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של עכו"ם ואחד הגונב מגדול או מקטן. הגה: טעות עכו"ם כגון להטעותו בחשבון או להפקיע הלואתו מותר ובלבד שלא יודע לו דליכא חילול השם (טור ס"ג) וי"א דאסור להטעותו אלא אם טעה מעצמו שרי (מרדכי פרק הגוזל בתרא): אם כן, נמצא שלדרוש החזר כספי כאשר לא מגיע לך כסף מהם, נחשב לגזל הגוי ואסור. ואם יגנוב או יגזול מהגוי, חייב לשלם לו את הפסדו. וכן נראה שהיא דעת הש"ע (מכך שכתב "וחייב לשלם"), שישנה אף חובת השבת הגזל לגוי, ומקורו מהרמב"ם (פ"א מגזלה ואבידה ה"ב) שאף בדיעבד נאמרה חובת השבה בגזלת גוי. וכדברי התוספתא (בב"ק פ"י, ח) שהובאה גם בביאור הגר"א (שמח ס"ק ז) וז"ל: הגוזל את הנכרי, חייב להחזיר לנכרי. וחמור גזל הנכרי מגזל ישראל מפני חילול השם שיש כאן, ע"כ. ועיין גם בחזון איש (ב"ק סי' י, ס"ק יד) שכתב בפשיטות - שאסור מהתורה ליהודי להזיק לממון הגוי, ואם הזיקו - חייב לשלם לו את הפסדו וע"ש. אמנם ישנם פוסקים שסוברים שחובת ההשבה היא מדרבנן (נודע ביהודה, כפות תמרים ועוד). ולדעת הנתיבות (סי' שמח, ס"ק א), למרות שהאיסור לגנוב הינו מהתורה, אולם חיוב השבת הגזילה לגוי הינו רק מדרבנן, מדין קידוש ה' וע"ש. ויש שסוברים שאין דין השבה בגוי. והנה כתוב בספר חסידים ובפוסקים נוספים, שיהודים שהתנהגו שלא כראוי בעת המקח עם כספי הגוי - נענשו משמים בגופם ובממונם - באופן החמור ביותר. וקיבלו עונשים קשים - יותר מאשר אם היו מתנהגים כך עם יהודים אחרים. ונביא להלן בס"ד בקצרה ממש מקצת מדבריהם, וראוי לעיין במקור הדברים. כתב בספר חסידים (סי' תרכא) מעשה ביהודי שהיה צדיק בכל דרכיו, אלא שהיה רגיל להטעות גוי מסוים במסחרו מבלי שהגוי יבחין בכך, כך שבמעשיו לא היה חילול השם. ואעפ"כ נענש היהודי הזה, שמתו לו רח"ל - כל בניו ובנותיו הנשואים, וכל הכסף שעשק מהגוי במרמה - עבר לחתניו ולכלותיו שהתחתנו פעם שניה עם אנשים אחרים שזרים לו, ולקחו עמם לנשואיהם השניים, את הכסף שעשק מהגוי. ואמר לו החכם, שנענש בעונש חמור כל כך, בגלל שעשק וגנב מהגוי את כספו שלא כדין. וכעין זה כתב עוד בספר חסידים (סי' תתרעד) וז"ל: אל יעשה עוול לנכרי. ואלו הדברים - מורידים את האדם - ואין הצלחה בנכסיו. ואם השעה עומדת לו [פי' לעושק] - יהיו נפרעים מזרעו, ע"כ. ועיין בבאר הגולה (חו"מ סי' שמח, ס"ק ה) שכתב על האמור בספר חסידים, שראה והכיר באופן אישי אנשים רבים שגדלו והעשירו ממה שהטעו את הגויים. ולבסוף פשטו את הרגל - ולא הניחו מאומה ליורשיהם, ע"כ. והוסיף על כך [במקום אחר] בבאר הגולה (חו"מ סי' רלא, ס"ק ב) מעשה שהובא בילקוט שמעוני, שיהודי עשק במסחרו גוי שלא כדין - ובתוך זמן קצר הפסיד את כל כספו, ע"ש. וכעין דברים אלו, כתב גם המהרש"א (במסכת כתובות סז,א) ממה שראה בעיניו, שקרה בפועל לאותם שעשקו במסחרם את הגויים וע"ש. אמנם נציין, שישנם מקרים בגמרא (ב"ק קט,ב), ונפסקו ברמ"א (חו"מ סי' שמח, ב, וכן בדיני השבת אבידה ) כגון טעות עכו"ם, או הפקעת הלוואתו, השבת אבידה לגוי (רסו,א) וכו' שבמקרים אלו - רשאי היהודי לשמור ברשותו ממון או חוב כספי שמגיע לגוי. מאחר והכסף נמצא אצל היהודי בהיתר, מבלי שהוא יאמר או יעשה פעולה כל שהיא שאיננה ישרה כדי לקבלו. ולכן במקרים אלו, אם אין חילול השם - רשאי היהודי לשמור ממון זה ברשותו. בנוגע לשאלתך, כיצד לתקן זאת במקרה ואינך יודע למי וכמה גזלת (כי נמחקו ההודעות), העצה בדרך כלל לתיקון גזל כשלא יודע ממי גזל היא להשתמש בכספים לצורכי רבים, כאשר אנו מתפללים ומקווים שהנגזל יהנה מכך, אלא שבמקרה שהצגת הסיכוי לכך הוא אפסי, כיון שהגויים האלו מסתמא מתגוררים בחו"ל, ולכן יש מקום לומר שהיות וכאשר עושה צרכי רבים בשווי הגזלה אינו תשובה שלמה כמו שכתבו רש"י (יבמות כא ע"א) ורשב"ם (ב"ב פח ע"ב) ועוד, אם כן משמע שהוא רק תקנת חכמים לעשות תשובה מסויימת, ואולי לגבי תקנת חכמים יש להקל במחלוקת לעניין השבה לגוי. ומכל מקום נראה שיש עניין לעשות גם תשובה כזו כדי שמכל מקום תהיה כפרה על החטא של הגזל, אלא שנראה שאי אפשר לחייב לעשות כן לגבי גוי, ובפרט אם לא נראה שיצליח לעשות צרכי רבים באופן שיש סיכוי שהגוי הנגזל יהנה ממנו נראה שאין צורך לעשות דבר אלא יחזור בתשובה ע"י וידוי חרטה וקבלה לעתיד. וה' ירחם.