לחזר אחר תורם של מוסד אחר לקבלת תרומה – העברת הוראת קבע
השאלה
האם אפשר לדבר עם תורם קבוע של מוסד מסוים שיתרום למוסד אחר? וכן, האם ניתן להעביר הוראת קבע ממוסד מסוים (מפורסם) למוסד אחר שכבר זמן רב אני לומד שם וחלק מהקהילה?
התשובה
בשו"ת ביכורי אברהם (בסימן מח) נשאל האם מותר לפנות לעשיר שתורם למוסד תורני קבוע ולבקש ממנו שיתרום למוסד תורני אחר או שהדבר אסור מצד עני המהפך בחררה. והשיב, על פי הגמרא במסכת קידושין (נ"ט ע"א) לגבי עני המהפך בחררה, וציין את המחלוקת הידועה בין רש"י לר"ת האם במציאה והפקר ישנו דין של עני המהפך בחררה, והביא שם נקודה חשובה, שאפשר שכל מה שיש דין עני המהפך בחררה זהו דווקא בדבר שהוא מצוי, אבל דבר שכל חודש וחודש צריך להכין תרומה מחדש, אפשר שאין בזה דין של עני המהפך בחררה. בנוסף ציין את המחלוקת בין המהריט"ץ (סי' רס"ד) שסובר שיכול לשנות מצדקה לצדקה, כלומר כשנדר לעני מסויים יכול לשנות לעני אחר. ומנגד הביא רשימת פוסקים שדעתם שאם ציין לעני פלוני אינו יכול לשנות לעני אחר. עוד הביא את דברי שו"ת ברית יהודה (סי' קי"ט) שיוצא מדבריו שהאדם הוא בעל בחירה ויכול לתת למי שרוצה. ולמסקנה כתב שמותר ללכת לאותו עשיר הן מטעם המחלוקת האם ישנו דין עני המהפך בחררה במציאה, וגם על הצד שיש, אולי כל זה בדווקא שייחד תרומה מסויימת, בשונה מהנידון שלנו שכל חודש זה דבר חדש (כלומר תרומה מחדש), ועוד שישנם שסוברים שיכול לשנות מצדקה לצדקה. ואפילו אם תאמר שאי אפשר לשנות, כאן ישנה אפשרות שיכול עשיר זה לתרום לשני המוסדות גם יחד, וכן מי אמר שתמיד חשב לתת רק להם. והוסיף שם את דעת הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל, שבדבר שיש לו מיוחדות מסויימת אין בזה השגת גבול ומימלא הוא הדין כאן, שהרי לכל מוסד ישנו מיוחדות מסויימת. ועיין עוד בכעין זה בשו"ת משפטי אליהו (ח"א סי' נ"ז), הו"ד בספר הנפלא עזר לחושן (עמ' רפז). בנוגע לשאלתך השניה, האם מותר להעביר הוראת קבע ממוסד מסוים לאחר, שכן הסברת שאתה נותן למוסד מסוים (מוכר מאוד) את המעשר שלך, אולם בחצי שנה האחרונה התחברת לקהילה מסוימת, ולרב המקום, אתה הולך לשיעורים ונהנה משירותי המוסדות, ואתה מרגיש צורך לתמוך במקום שממנו אתה נהנה. ראשית אבאר שלענ"ד זה באמת המעשה הנכון והראוי, וכך גם ההלכה, שעניי ביתך קודמים, ובמיוחד שאתה בעצמך נהנה מהמקום, אם כן יש לך חובה הלכתית (מדין עניי עירך, ויתרה מכך שזה נחשב צורכי לימוד של עצמו שהוא חייב בכך קודם) ואף מוסרית לדאוג קודם למקום ממנו אתה נהנה. ולא הגיוני ומוסרי לעזור למוסד מסוים, בעוד שלמקום ממנו אתה נהנה אין מי שיעזור. ויתרה מכך, פעמים רבות לאותם מוסדות גדולים ומפורסמים יש המון תורמים, אולם אותם בתי מדרשיות "קטנים", כפי שהזכרת הם בראשית דרכם, ולהם הרבה יותר קשה להשיג תרומות (עפ"י הטבע) בגלל שאינם מוכרים ומיוחצנ"ים, ולכן יש עניין גדול יותר לעזור דווקא להם, ולהיות בבחינת "חלוצים". ועכשיו נעבור לפן ההלכתי. בתחילה נברר מה הדין במי שעשה הוראת קבע בבנק למשך שנה (לדוגמא) האם הוראת קבע היא כמוחזק? והנה כידוע הוראת קבע אינה התחייבות כלל, אלא שכדי להקל על האדם שלא יבוא לבנק בכל חודש לתת הוראה להעביר מחשבונו תשלום הוא עושה הוראה אחת בבנק לזמן לא מוגבל, אבל הבנק עושה רק לפי הוראות שלו בלבד, ובכל רגע הוא יכול לבטל את הוראת הקבע ללא כל סיבה, ואי אפשר לפנות להוצאה לפועל ולרשויות להוציא ממנו ממון על פי הוראה זו. לפיכך, דבר ברור שאין בהוראת קבע שום התחייבות עתידית והיא בסך הכל הוראה לבנק לתת כל חודש כסף, ולא נחשב כמסר כסף לשליש ואמר לו תן, אלא נתן הוראה להעביר מחשבונו, ובפרט שתמיד יכול לבטל מתי שירצה, וזה גם כתוב בטופס הוראת הקבע, וכן ידוע לשני הצדדים שיש יכולת (ואף כך המציאות) לנותן לבטל את הוראת הקבע בכל זמן שירצה (ולכן הרבה פעמים בעמותות גדולות יש "שימור לקוחות", שתפקידם לשמר את הוראות הקבע) ואין המקבל יכול לעשות כלום, ממילא אין בזה זכייה למקבל, וכיוון שאין שום חיוב ממון לבטל את הוראת הקבע היא אינה תפיסה. מה עוד שלענ"ד כל אדם שעושה הוראת קבע עושה זאת על מעין תנאי ידוע שהוא יתן כל עוד מסתדר לו ממונית, וכן הוא תמיד משאיר לעצמו את האופציה לבטל. ובשו"ת מנחת שלמה (ח"א סימן צא, כ) כתב, שכל דבר שלא נדר בפירוש מועיל על זה המסירת מודעא שבערב ראש השנה, ונראה לפי זה שאף שנפסק בשו"ע (יו"ד סימן רג ס"ד) שאם פוסקים צדקה וצריך לפסוק עמהם יאמר בלי נדר, ועיי"ש בש"ך (סק"ד) שאם פוסק סתם הו"ל נדר, נראה דמיירי (שמדובר) בפסיקה כזו שהוא ממש מתחייב בחיוב גמור, או שמדובר במי שלא עשה תנאי בראש השנה. אבל מ"מ מסתבר שבדברי מצווה שרגילים בני אדם לומר, מועיל הביטול שעושים בערב ראש השנה ויום הכיפורים, ולא צריך התרת נדרים. ובמעין זה נשאל הגה"צ מוהרי"ח זוננפלד זצ"ל בספר שלמת חיים (ח"ב תשובה לח) והשיב שמסתבר שעל מה שלא נדר בפירוש כגון מנהגי מצוה, יכולים לסמוך על המסירת מודעה שבערב ראש השנה. (ובכל אופן גם הפוסקים שהחמירו בזה, התירו ע"י התרת נדרים). מסקנת הדברים: מעיקר הדין מותר לפנות ולבקש תרומה מאדם שתורם כבר למקום אחר, ואין בזה דין עני המהפך בחררה. וכן מותר בשעת הצורך להעביר הוראת קבע ממוסד מסוים למוסד אחר (כשיש סיבה מוצדקת לכך), והמחמיר לעשות התרת נדרים תבוא עליו הברכה.