קנה בחנות מוצר פגום, על מי חל חובת ההחזרה, על המוכר או על היצרן\היבואן?

התשובה

מבואר בש"ע (חו"מ סי' רלב סעיף יח) וברמ"א שם שבכל מקרה שישנו מום גמור בחפץ והקונה לא היה יכול לבדוק אותו לפני שקנה את החפץ, למרות שגם המוכר לא ידע מהפגם הזה, בכל זאת, אף על פי שגם המוכר נתאנה ע"י היצרן אסור לו להונות אחרים, ואפילו אם עשה זאת בשגגה המקח בטל ויחזיר המוכר לקונה את כספו כנגד החזרת החפץ הפגום. ממילא כאשר המוכר הינו הבעלים של החפץ שמכר לקונה, ואיננו משמש רק כשליח וסוכן המכירות של החברה, חייב המוכר להחזיר לקונה את הכסף ששילם בתמורה לקבלת החפץ המקולקל, ואינו יכול לחייב את הקונה לפנות ליצרן (אמנם כן נהוג היום שהמוכר מביא ללקוח מוצר חדש ולא מחזיר את הכסף, ויש ללקוח אפשרות להשתמש בחוק להגנת הצרכן כמובן לפני תנאיו בחוק). אבל אם נהוג אצל כל הסוחרים המוכרים סוג חפץ זה, שאם ימצא בחפץ פגם הנובע מהיצור או אם הוא יתקלקל במהלך ההשתמשות יפנה הקונה ליצרן או לתחנת שירות מטעמו ולא למוכר, אם כן על דעת כן קנה הקונה את החפץ, ודינו עם היצרן ולא עם המוכר. מסקנת הדברים: המוכר צריך להתעסק עם הקונה, כיון שהמכירה הייתה מולו, ולא יכול להתנער מאחריות, אלא אם מדובר בסוג מכשיר\חפץ שכך המנהג בו. וכמובן שהכל לפי חוזה הרכישה, שכל הכתוב בו הוא בבחינת תנאי בממון שמחייב את כל הצדדים.