צביעת חדר האמבטיה כדי להסתיר רטיבות

התשובה

מרן [בחו"מ סימן רכ"ח סעיף ט] כתב שאסור לצבוע כלים ישנים כדי שיראו כחדשים: אין מפרכסין, לא אדם, ולא בהמה ולא כלים כגון, לצבוע זקן עבד העומד למכור כדי שיראה כבחור, ולהשקות הבהמה מי סובין שמנפחין וזוקפין שערותיה כדי שתראה שמנה, וכן אין מקרדין (פי' קרוד במגרדת או מסרקת ששניו דקים) ולא מקרצפין (פי' קרצוף מגרדת או מסרק ששניו עבים) אותה כדי לזקוף שערותיה, ולצבוע כלים ישנים כדי שיראו כחדשים, ואין נופחין בקרבים כדי שיראו שמנים ורחבים, ואין שורין הבשר במים כדי שיראה לבן ושמן. ולפי זה יש לעיין באותם אלו שצובעים את דירתם כשמציעים אותה למכירה. כתב בשו"ת אבני ישפה [ח"ב סימן ק"ח] שנראה שיש לחלק, שבבית מאחר שדרכו להיות צבוע ומתוקן וכשצובע עושה תיקון לקילקול שנגרם כתוצאה משימוש בבית, ואינו חייב למוכרו במצב מקולקל, נראה שמותר. ומה שאסרו לצבוע כלים, כוונת חכמינו ז"ל, כדי שלא תהיה רמאות במכירה בזה, שיראה כחדש. אבל כאן, שיודעים מתי נבנה הבית, אין בזה איסור. אלא, שצריך להיזהר שהצביעה לא תעלהו בדמים יותר מאשר השווי האמיתי של הבית. כלומר, שלא ימכור את הבית ביותר מהמחיר האמיתי שלו. ועוד נראה להוסיף ולחלק בכוונתו של המוכר. אם כוונתו בצביעה ליפות את הבית, כלומר לשבח את מכרו כדי שיותר אנשים יתעניינו במקח, אז הדבר יהיה מותר כדרך העולם לייפות את המקח. אולם, אם כוונתו בצביעה כדי להסתיר מומים, ודוגמא לכך מצינו במוכרים שצובעים את תקרת האמבטיה כדי להסתיר רטיבות שיש בתקרה וכדומה. שלפי המבואר, כיון שכוונתו על ידי הצביעה להסתיר מומים קיימים, אז יש לאסור זאת על פי דברי מרן כאן. אבל, כל זמן שהרטיבות תוקנה, ורק אינו רוצה שערך הדירה ירד, עקב חזות לא נאה. ובמה שצובעה הוא מחזירה לשוויה, מותר, והוא הדין ברכב. מסקנת הדברים: אם הייתה רטיבות, והיא תוקנה, אלא שנשאר שאריות של חזות לא נאה, וכוונתו בצביעה לייפות את הבית, הרי זה מותר. אך אם כוונתו בצביעה להסתיר מום, כגון רטיבות שחוזרת על עצמה, ורוצה להראות שאין רטיבות בתקרה, הרי זה אסור.