לספר לקונים פוטנציאלים על מום בדירה בזמן שמפחד מבעל הבית

התשובה

שלום וברכה. ראשית נבאר שכל הדיון בתשובה זו מתחיל כאשר ישנו אומדן גדול שאנשים נורמטיבים לא היו שוכרים דירה במצב הזה, או שזה מום וחיסרון שרבים מסכימים שהוא מום. הנה השו"ע (חו"מ סימן רכח,ו) כתב וז"ל : אסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם כגון אם יש מום במקחו צריך להודיעו ללוקח וגו'. וחיוב זה להודיע ללקוח על כל מום שנמצא במקח הוא חיוב שאינו דווקא על המוכר, אלא על כל אדם שיודע על המום, וזה משום מצויות השבת אבידה כדי להציל את ממונו. ובנידון שאלתנו אכן פרט זה נחשב כמום ברור שאנשים נמנעים בעקבותיו לשכור דירה, ועל כן צריך להודיעם על מום זה הן מצד השבת אבידה והן מצד "לא תעמוד על דם רעך". אלא שבשאלתך ניכר שישנו פחד מפני בעל הדירה, שהוא ובניו אנשים "בעייתיים", ואם כן במקרה כזה שיש חשש סכנה ופגיעה, אין חובה להתריע בפני הלקוחות הן מצד דין השבת אבידה, כמבואר בש"ע (סימן רסז סעיף כו), שאינו חייב להפסיד ממונו משום השבת אבידה (ואם כן, כל שכן שלא להסתכן גופנית או נפשית) וכן מצד דין לא תעמוד על דם רעך" כמבואר ברדב"ז (שו"ת הרדב"ז ח"ה סימן תקפב) שכתב וז"ל: והוי יודע שיש בכלל לאו זה שלא יעמוד על הפסד ממון חבירו, אלא שאינו חייב להכניס עצמו לספק סכנה בשביל ממונו. ע"כ. נמצא שאין דין "לא תעמוד", וכן מצות השבת אבידה במקרה שבו יהיה הפסד או ספק סכנה. אלא שבכל זאת לענ"ד ימנע כמה שיותר ממפגשים כאלה עם קונים פוטנציאלים, ויבקש מבעל הדירה להיות נוכח בעצמו, וכשהם יגיעו ישתדל אותו שוכר ללכת למקום אחר בבית כדי להימנע ולהתחמק משאלות מסוג זה. מסקנת הדברים: במצב רגיל ישנה חובה להודיע לקונים פוטנציאלים על מום ידוע שיש בדירה אותם הם רוצים לקנות, אולם במקרה המתואר בשאלה שישנו חשש היזק מצד בעלי הדירה, אין חובה לדווח על המום, ועם זאת ימנע ככל יכולתו מלהיות נוכח במפגשים עם הקונים העתידיים.