מבקשי פניךלכל השאלות והתשובות
בית הוראה תורת אביתשובותיו של הרב איתי בן יוסף
חושן משפט ודיני ממונות

קנה זוג נעליים במידות שונות

מאת הרב איתי בן יוסף

השאלה

אדם רכש זוג נעליים. אחר שלבשם יום שלם חש שהנעל לוחצת לו באחת מן הרגליים. הוא בדק וגילה שנתנו לו בטעות נעל אחת מספר 45 ונעל שנייה מספר 46. הוא פנה אל החנות שממנה רכש את הנעליים, אלא שגם להם הייתה טענה כלפיו: מדוע לא בדקת שהנעליים אינן זהות קודם שנעלת אותם. לאחר שהלכת בהם יום שלם לא נוכל למכור אותם לאיש, ואף גרמת לנו הפסד של זוג נעליים נוסף (שגם להם נשאר בחנות נעל אחת 45 ונעל שנייה 46 שבטעות הוחלפו). האם בכגון זה מותר לקונה לדרוש זוג נעליים חדשות זהות?

התשובה

הספק בשאלתנו, הוא שאף על פי שיש פשיעה מצד המוכר, אך יש גם פשיעה מסוימת מצד הלקוח בזה שלא בדק אם המספרים זהים קודם שלבשם, ומדובר כאן שהקונה שילם והמוכרים מוחזקים במעות. הנה כתב הרמב"ם (פרק ט"ו מהלכות מכירה הלכה ג) וז"ל: וכן המוכר לחבירו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלין ונמצא במקח מום שלא ידע בו הלוקח, מחזירו אפילו לאחר כמה שנים שזה מקח טעות הוא, והוא שלא ישתמש במקח אחר שידע במום, אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום הרי זה מחל ואינו יכול להחזיר. עכ"ל. וכן פסקו הטור ושו"ע (סי' רל"ב סעיף ג). וכתב הרב המגיד (שם) שיש מי שכתב שאם היה הדבר שהלוקח יכול להבחינו לאלתר, כגון שיכולין לנסותו ולטועמו, ולא הקפיד לעשות כן, והמוכר מכר לו סתם אינו חוזר. ע"כ. הביאו ב"י והסמ"ע (שם ס"ק י). והאמת שבשאלתנו כבר דנו אחרוני זמנינו בארוכה (ספר מסחר כהלכה עמוד ר"ו, משפטי יוסף סימן נג ועוד), והעלו למסקנה שרשאי הקונה לבקש מהמוכר להחליף את הנעל, אף על פי שהלך בה כברת דרך ופגם במראיתן, ואין המוכר יכול לטעון שהיה צריך לבדוק את הדבר מיד בתחילת ההליכה או שהיה צריך לבדוק את מספר הנעל בחנות, משום שהדרך והמנהג כיום הוא לסמוך על המוכר ונציגיו ששמים את הזוג הנכון בקופסא, ואין רגילות לקונה לבדוק זאת. ואף שבתחילת הליכתו הרגיש שהנעל לוחצת, הנה עדיין זו לא סיבה מוצדקת לומר שראה את המום ומחל, שכן הרבה פעמים נעל חדשה (במידה הנכונה) לוחצת מעט, והסיבה היא שבד"כ לוקח לנעל עור מעט זמן להתרחב ולקבל את צורת הרגל. אמנם פשוט שאם באמצע הליכתו הבחין שהן קטנות (כלומר לא במידה הנכונה) צריך ללכת מיד לחנות להחליפה ואם החנות סגורה רשאי ללכת בהן לביתו, אבל אין לו ללכת בהן לעוד מקומות אלא אם כן הוא מוכרח ואנוס (והרחבנו בדין זה בסימן מג). אחד מהנימוקים העיקריים לכך שישנה על המוכר חובה להביא לקונה את הנעל במידה הנכונה, מבלי יכולת לטעון טענה כנגדו (כפי שראיתי לאחד מחכמי זמנינו שכתב שהמוכר יכול לומר קים לי כדעת הרב המגיד, וכיון שהוא מוחזק בכסף לא יצטרך לתת לקונה את הזוג השני) היא שמספר שונה במידת הנעל זה כמו מין אחר שונה לחלוטין, שבמקרה כזה, אין בזה דין מכר כלל עיי"ש. כן ומה שהובא ברב המגיד בשם "יש מי שכתב", שאם היה יכול להבחין לאלתר אינו חוזר, הרבה מהפוסקים חולקים על דבריו, זאת ועוד שמוכח משו"ת פני משה (ח"ב סי' נ"ה) שבשני מינים אין עליו חיוב בדיקה אף לדעת ה"יש מי שכתב" שהובא בהרב המגיד, וכן כתב בשו"ת דברי חיים (חו"מ ח"א סימן לו) שאין עליו חיוב בדיקה, ועוד שכתב שם שבשני מינים אף אם השתמש בו אינו מגלה שמחל. עוד יש להוסיף שכל דברי ה"יש מי שכתב" שהובא ברב המגיד כתב בשו"ת מהרשד"ם (חו"מ סימן שפ"ה) שמדובר כשמכר לו חפץ סתם, אבל כשהקונה ביקש דבר מסוים בדווקא, אין הקונה צריך לבדוק. ועיי"ש שהאריכו בדבריהם. מסקנת הדברים: רשאי הקונה לבקש מהמוכר שיחליף את הנעל למספר הנכון, מדין מקח טעות. ואף שבכך בעצם מפסיד את המוכר בשני זוגות נעליים.