נורת תקלה במנוע שנדלקה יום לאחר קניית הרכב

התשובה

שלום וברכה. קודם צריך לציין שהשאלה שלך מצערת, כי לצערי הרב אכן יש כל מיני סוחרים שנוקטים בפעולות כמו שהזכרת, לפעמים מבלי הבנה אמיתית כמה חמור הדבר. והרבה פעמים כאשר דנים הלכתית בדיני ממונות צריך לשלב ולהכניס בזה הרבה אמונה, שפעמים ולכאורה ההלכה אינה "תואמת" את המציאות, כגון שכמעט בטוח שכך באמת היה, וכל הסימנים מראים כן, אלא שעדיין לא ניתן להוציא ממון מן המוחזק וכו', ולכן צריך לדעת ולהאמין שהכל לטובתנו, ויש חשבונות שמיים שאנו כנראה לא מבינים, אבל הקב"ה יודע מה הוא עושה, ועלינו להאמין שהכל לטובה. עתה נעבור לדון הלכתית בשאלתך. השאלה שלך מורכבת מכמה נידונים, ונבאר. נתחיל בפסק מרן בנוגע לאיתור התקלה (כמבואר בסי' רלב סעיף יא): המוכר בהמה לחבירו לטבחה ושחטה ונמצאת טרפה אם נודע בודאי שהיתה טריפה כשלקחה כגון שנקבו בית הכוסות והוגלד פי המכה שאז ידוע שיש לו ג' ימים שניקב אם קנה תוך ג' ימים הוי מקח טעות וצריך להחזיר הדמים ואם לא קנאה תוך ג' ימים או שקנאה תוך ג' ימים ולא הוגלד פי המכה דאז הוי ספק אם ניקב תוך ג' אם לאו על הלוקח להביא ראיה ואם לא יפסיד ויתן הדמים אם הם עדיין בידו: ונמצא שכיון שהמום ברכב נמצא אצל הקונה, ואין לנו דרך לדעת בדיוק היכן נוצר, ממילא חובת ההוכחה חלה על הקונה, ואם לא יכול להביא ראיה לדבריו הרי יפסיד ויתן את הדמים, כלומר, אף אם לא היית משלם את כל התשלום, הייתה עדיין מוטלת עליך החובה להשלים את התשלום. ואף שיש ספק בדין ולכאורה היה מקום לומר המוציא מחבירו עליו הראיה, בנידון שלנו המקרה שונה שכן הספק נולד ברשות הלוקח (סמ"ע רלב ס"ק כד) וממילא אומרים "כאן נמצא כאן היה". נמצא שלא ניתן להוכיח שהתקלה הייתה אצל הבעלים הראשון. וממילא לא ניתן לטעון מקח טעות, כי יכול לומר לו "מזלך גרם", והתקלה התחילה אצלך. ובכל אופן, גם אם התקלה הייתה אצל המוכר, לא היה ניתן לטעון מקח טעות, אלא שהמוכר היה צריך לתקן את התקלה (וכמובן שהמוכר עבר על גניבת דעת ואונאה אם ידע על התקלה ולא סיפר כמבואר בסימן רכו, ו, ועיין עוד בסימן סה שכתבנו בזה). כמבואר בסימן רלב סעיף ה': ראובן שמכר לשמעון בתים שיש לו בעיר אחרת וקודם גמר המקח נכנסו עכו"ם בבתים וקלקלו קצת מקומות ועשנו הכתלים ועקרו דלתות הבית והחלונות ורוצה שמעון לחזור בו, וראובן טוען שכיון שהוא מום עובר ינכה לו מן הדמים כדי שיחזיר הבית לקדמותו ויקיים המקח, הדין עם ראובן: הגה: שהרי בית מכר לו ועדיין נקרא בית. וכן מום שאינו בגוף הבית כגון שיש לאחר דרך עליו או אמת המים עוברת שם מסלק המום והמקח קיים. אבל אם המום בגוף הבית, כגון שאמר לו שיש לו כותל שלם ונמצא רעוע אינו יכול לבנות לו כותל שלם וכל כיוצא בזה (הגהות מרדכי דכתובות): ואם כן לפי שאלתך, אותה תקלה אינה פוגעת בשם "רכב" ונוסעים בו כרגיל. ואם כן אין כאן ביטול מקח, אלא חובת תיקון. מה עוד שבמקרה שהיינו פוסקים שיש דין מקח טעות וחובת החזרה, היה כאן טענת מוכר על ירידת ערך, כיון שאחרי העברת בעלות השתנה "יד הרכב" (מספר בעלים). וכן היה צריך לשלם דמי שכירות רכב על הימים שהרכב היה אצלו. בכל אופן, לפי כל הנ"ל, לא יכול הקונה לטעון כנגד המוכר כיון שאין ראיה שהמום כבר היה בזמן הקנייה. מסקנה: לא ניתן לטעון למקח טעות, ואף לא לדרוש מחיר תיקון, כיון שלא ידוע היכן נוצרה התקלה בוודאות והרי היא בחזקת "כאן נמצא, כאן היה", שהרי הספק נולד ברשות הקונה.