מבקשי פניךלכל השאלות והתשובות
בית הוראה תורת אביתשובותיו של הרב איתי בן יוסף
חושן משפט ודיני ממונות

טעות מחלל שבת בפרהסיא

מאת הרב איתי בן יוסף

השאלה

קנה בחנות של יהודי מחלל שבת בפרהסיא וטעה המוכר בחשבון האם חייב להחזיר את שקיבל בטעות?

התשובה

בשאלה זו כבר נשאל בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' תתטז) וכתב שם וז"ל: נראה כיון שהבעלים הוא מחלל שבת בפרהסיא אינו חייב להחזיר ושמא אפילו איסור איכא (יש) להחזיר לו לפי מה שפסק הרמב"ם (פי"א מאבידה ה"ב) "והאפיקורסים ועובדי ע"ז ומחללי שבת בפרהסיא אסור להחזיר להם אבידה כעכו"ם". והנה לגבי טעות עכו"ם פוסק הרמב"ם (שם בה"ד) "טעות הגוי כאבידתו ומותרת", ואם כן במקרה זה שטעו וחיובו הוא רק משום השבת אבידה והואיל ומחלל שבת דינו כעכו"ם לגבי להחזיר לו אבידה, על כן לא יהא חייב להשיב. וכן נפסק בש"ע (חו"מ ס' רס"ו ס"ב) שהאוכל נבילה להכעיס הרי זה אפיקורס מישראל והאפיקורסים והעובדי עבודה זרה וישראל מחללי שבת בפרהסיא אסור להחזיר להם אבידה כגוי. לעומת זאת הרבה פוסקים סוברים שבזמנינו מחללי שבת הם כתינוק שנשבה, ובפרט אלו כאן שלא ראו ולא שמעו בנערותם על חומר מצות שבת. מכל מקום נראה שלהחזיר להם ממון, מה שכבר נמצא ברשותו אינו חייב, ובפרט שיש בזה גם כן ספק איסור חמור ש"למען ספות הרוה את הצמאה" שעליו נאמר "לא יאבה ה'' סלוח לו" במקום שאין בזה משום קידוש השם. והנה דעת הגר"ד מקרלין זצ"ל (בפסקי הלכות ח"א בהשמטות) שתינוק שנשבה אינו חייב מיתה אבל להחיותו אין חיוב, והוא הדין להחזיר לו אבידה. ועוד, שעיקר דברי האחרונים שהמחללי שבת בפרהסיא שבזמננו דינם כתינוק שנשבה אינו לכל דבר, דאף שתינוק שנשבה אינו אשם, מכל מקום עצם הקירוב עמהם מזיק, ולא חילקו חז"ל ועשאום תמיד כעכו"ם להתרחק מהם, אף שבוודאי היה ראוי לקרבם. וכן הדין בכותים שמותר להלוותם בריבית אף שהם כתינוק שנשבה. ע"כ. וכוונתו שעכ"פ ראוי לנו לטובתנו להתרחק מהם, לכן אי אפשר לחייבו להחזיר להם ממון, רק אם רוצה להחזיר להם, מותר, הואיל ויש אומרים שאינו כעכו"ם ויתכן שיגרם בכך קידוש השם, ראוי מן הדין להחזיר לקדש שמו יתברך ולא גרע מאבידת עכו"ם בכהאי גוונא. ולענין קידוש השם הנה ידועים דברי באר הגולה (חו"מ סימן שמ"ח אות ה') שכתב וז"ל: ואני כותב זאת לדורות שראיתי רבים גדלו והעשירו מטעות שהטעו לגוי ולא הצליחו ונכסיהם ירדו לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה כמ"ש בסי חסידים סי' תתרע"ד, ורבים אשר קידשו השם והחזירו טעות גוי בדבר חשוב גדלו והעשירו והצליחו והניחו יתרם לעולליהם. עכ"ל. מסקנת הדברים: דין זה של השבת אבידה למחללי שבת בפרהסיא שנוי במחלוקת הפוסקים, והמקל שלא להחזיר יש לו אילנות גדולים להישען עליהם (ולענ"ד כך העיקר להלכה, שכיום בימינו על אף כל ההסתה עדיין קשה להגדיר יהודים בארץ ישראל כתינוק שנשבה), ועם זאת ראוי ונכון היכן שאפשר לקדש את שמו יתברך, ועל ידי זה יראו וילמדו דרכי ה' ואולי יפתח ליבם לשוב לכור מחצבתם.