תו נכה
השאלה
תו נכה
התשובה
בחרנו לצרף את שלוש שאלות שנשאלו ע"י אנשים שונים בזמנים שונים כיון שהן עוסקות בנושא משותף של "תו נכה". תופעה של זיוף תוי נכה, מכירה ואינספור "קיצורי דרך על ידי ממון" כאלה או אחרות מתחדשות ונוספות בכל יום. על כן ראיתי לנכון לדון מעט בפן ההלכתי שבנושא כיון שראיתי שתופעה זו חדרה אף לציבור שומרי תורה ומצוות. באתר של משרד התחבורה כתוב שאין היתר להשתמש בתו נכה כאשר הנכה אינו ברכב, והעובר על כך יכול לקבל קנס כספי ושלילה זמנית של ההיתר. וצריך לדעת שעל אף הזלזול שקיים בדבר זה בקרב האנשים, הנה גם על פי דין תורה יש תוקף לחוקים אלו, שכן גם לאלו שסוברים שלא אומרים דינא דמלכותא בארץ ישראל, גם הם מודים עפ"י תשובת הגר"מ פיינשטיין המוכרת (שהזכרנו אותה בתשובתנו על דינא דמלכותא) שבמקום שניכר שהחוק נועד לסייע לציבור ולתקן תרבות נורמטיבית, כולם מודים שבזה אמרינן דינא דמלכותא דינא. ממילא אדם שמחנה את רכבו במקום שאסור עפ"י חוק ללא היתר, ומנע מאדם שיש לו היתר לחנות שם, עבר באיסור גזל. וכך נכתב בחוק: על פי חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993, תג החניה עומד לשימושו האישי של הנכה בלבד. השימוש בתג החניה לנכה מותר אך ורק כאשר הנכה נוהג או נוסע ברכב עם מלווה. אדם לא מורשה העושה שימוש בתג, עובר עבירה פלילית ויכול לקבל קנס של עד 13 אלף שקלים, ובנוסף הזכאות לתג עלולה להתבטל זמנית. וכן אם משתמש בתג נכה כדי לחנות בחניית נכה, אם מונע מנכה אחר לקבל את החנייה, ודאי שגוזל ממנו את זכותו, כיון שהזכות חנייה שייכת רק לנכה ולא לאנשים רגילים. בנוגע לחניונים. יש לבדוק אם הרשויות העירוניות מקפידות על החוק, והסיבה לכך טמונה ביסוד שכל דבר שכולם (או רובם) עושים ובעל המקום לא מקפיד על כך, יש כאן מחילה כללית. כגון דרך שהחזיקו בה רבים למרות שהיא של היחיד אבל כיוון שהרבים נהגו כך, הרי זה אסור לבעלים לחזור ולקחתה, כן גם בנידון זה, אם כולם מתנהגים כך והרשויות לא מקפידות על כך, אם כן זה נראה כמחילה או ייאוש של העיריה או הרשות מלגבות את כספי החניה, ויש כאן מציאות של ייאוש מדעת של הרשות, ואין חובה לשלם במקום שכך המנהג. ונראה שכיון שבפועל לא אוכפים את המציאות הזאת (אולי כיון שזה קשה בפועל) אזי ניכר שאין בכך הקפדה ויש מחילה כללית מראש, מה עוד שכיון שכרגע במציאות העכשווית השער נפתח אוטומטית כאשר הוא מזהה רכב שרשום על שם נכה, ממילא ניכר שהדגש או על רכב נכה, ולא על אדם נכה. כלומר, על פי החוק אסור לאדם שאינו נכה לחנות את הרכב במקום אסור או בחניית נכים כאשר הנכה אינו איתו. ממילא הדגש הוא על הנכה ולא על הרכב, מה שאין כן בחניון שם הדגש הוא על הרכב, וכיון שאין איסור בחוק לנסוע ברכב של נכה (אף כשאינו נכה) ואין לבעלי החניון כרגע את היכולת לבדוק מי נוהג ברכב, הוי כמחילה וייאוש מראש של בעלי החניון, וממילא הדבר יהיה מותר. החובה לעמוד בתור נלמד מהפסוק "צדק צדק תרדוף". הצדק שאדם בריא צריך לעמוד בתור ולהמתין כמו כולם, והצדק גם דורש שנכה שמוגבל לא ימתין בתור. כדי להגדיר מיהו נכה צריך הגדרה חוקית, ולכן כל אדם שמוגדר חוקית כנכה אינו חייב להמתין בתור. חייבים לדעת שבדברים האלה ההלכה כן כפופה לחוקי המדינה מדין דינא דמלכותא, כי תפקיד החוקה הוא לשמור על סדר בסיסי. ולצערי וכנראה מאי יכולת, לא מסתכלים על כל אדם אלא לפי הוראה כללית, ולכן אדם שעונה על הקריטריונים, הוא מוגדר כנכה, ויש לו את הזכות לעקוף את התור. ואף אם זה לפעמים (לדעתנו) לא מוצדק, זו פריבילגיה (זכות) שהמדינה העניקה לו, וכחלק מהיותנו תושבי מדינה מתוקנת (או לפחות אמורה להיות) צריך לציית בזה לחוק. כמובן שאנו לא עוסקים באנשים שמערימים כדי להוציא תו נכה, וודאי שהם עוברים על צדק צדק תרדוף וכפי שמבואר בשם החזו"א שפורצים גדרי עולם, חוץ מעוון שקר ומרמה וחב לאחריני וכו'. בהצלחה.
לכל השאלות והתשובות