חזקה על מקום בניית סוכה
השאלה
שלום וברכה. בזמן שהייתי במשא ומתן על דירה בבניין מסוים, שאלתי את המוכר היכן הוא בונה את הסוכה שלו? הוא הצביע לי על מקום מסוים בצד הגינה ואמר שאין לי מה לדאוג כי הוא כבר בפינה הזאת כמה שנים ואף אחד מהשכנים "לא עושה בעיות". לאחר כמה חודשים שרכשתי את הדירה הגיע חג הסוכות, וכשבאתי לבנות את סוכתי באותו המקום היו כמה שכנים שטענו שזה שטח כללי של הבניין ואין לי רשות להניח כאן את הסוכה, ואם כבר אז צריך להטיל גורל על המקום הזה כי כמה שכנים אחרים כבר רוצים אותו... אני לעומת זאת טענתי שהמקום הזה היה שייך לבעלים הקודמים של הדירה שלי, ואני מבין שזו זכות שלי גם להקים שם סוכה... עם מי הדין?
התשובה
לפני שנתחיל לדון בשאלתך נציין כמה מקרים שיכולים להתרחש. יש מציאות שאחד השכנים זכה וקנה בחזקה את זכות בניית סוכתו כדין (וכיצד קונים בחזקה ומהם התנאים לכך נידון בהמשך בהערה למטה), ולאחר מכן נכנס דייר חדש לבניין ומבקש לערער על חזקת שכנו. ישנו מקרה אחר, שהשכן בעל החזקה מוכר או משכיר לדייר אחר את דירתו, ומבקשים השכנים למנוע מן הדייר החדש לממש את חזקת בעליו. ובעצם יש לחלק את זכות חזקתו של הדייר הראשון לשני מאפיינים ומהם נגזור דינו של הבא מכוחו. אם זכה הדייר הראשון בחזקה זו מהדין, כלומר שהלך לשכנים וביקש מהם רשות לבנות סוכה באיזור מסויים, והתירו לו זאת, ונהג בכך שנות חזקה, הרי הוא בעלים על חזקה זו וקניין זה בר מכר הוא, ונמכר לרוכש או שוכר שבא מחמתו, שכן חזקה ניתנה להעברה ולמכירה כמבואר בבא בתרא (דף מא ע"א ע"ב) ובש"ע (סי' קמד). אמנם, אם נהגו בו השכנים לפנים משורת הדין ולא ערערו על מנהגו מטעמים שונים, הרי יש בידם לטעון שמחלו לו בדווקא, ואינו בעלים של חזקה זו ואינה ניתנת למכירה ולהעברה לזולתו. וכן באר בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יט סי' נד סק"ב): 'אם לדייר הקודם נתנו השכנים דין קדימה להקמת הסוכה לא בזכות אלא בחסד, יכולים כעת לטעון שרק לדייר הקודם הסכימו להעניק לו הזכות קדימה'. ע"כ. ובדומה לזה נפסק (או"ח סי קנג סעיף יב) שמי שיש לו תנאי עם הקהל שיוכל לבנות ביהכ"נ הוא וזרעו, אינו יכול למכור זכותו לאחר. והסביר המשנ"ב (ס"ק עו), שזה מפני שמסתבר דלא השליטו הקהל על אותה מצוה אלא לאותו איש ולזרעו ולא למכור לאחרים וכו' שמדובר שכיבדו אותו בחנם וכו'. ע"ש. ואם כן הוא הדין גם בנידון שאלתנו שנראה שלא העניקו הדיירים הזכות למצוות הקמת הסוכה בשטח המדובר רק לדייר הקודם, ומכאן ואילך צריכים להתנהג לפי התקנון לדיירי הבניין. וממילא נמצא שאין זכות הקמת הסוכה עוברת לדייר אחר או לשוכר, כיון שיוכלו דיירי הבניין לטעון שבדווקא לדייר זה מחלנו מסיבות שונות. מסקנת הדברים: נראה שהדבר יהיה ניתן לשיקול דעת הדיין בכל מקרה לגופו האם הייתה סיבה מיוחדת ש"ויתרו" לאותו שכן בדווקא, או שמא ניכר היה שמחלו על שטח זה בזמן הסוכות באופן כללי.