מבקשי פניךלכל השאלות והתשובות
בית הוראה תורת אביתשובותיו של הרב איתי בן יוסף
חושן משפט ודיני ממונות

חיוב היורשים לקיים נדרי אביהם

מאת הרב איתי בן יוסף

השאלה

אדם נדר לתת כסף לצדקה, ורח"ל נפטר בפתאומיות בטרם הספיק לקיים את נדרו, האם היורשים צריכים לקיים את נדרו? אותו אדם עשה שטר בו הוא מתחייב למכור ספר עתיק, ולתת 80% מדמי המכירה לטובת מוסדות תורה. האם אותו שטר תופס גם לגבי ילדיו, והיה והאב נפטר בטרם המכירה?

התשובה

נתייחס לשאלה בהנחה ששטר ההתחייבות אכן נכתב כהלכה. כתב מרן הש"ע (ריב, ז): דין ההקדש ודין העניים ודין הנדרים אינו כדין הדיוט בקנייתו, שאילו אמר אדם כל מה שתלד בהמתי יהיה הקדש לבדק הבית או יהיה אסור עלי או אתננו לצדקה, אף על פי שאינו מתקדש לפי שאינו בעולם הרי זה חייב לקיים דברו, שנאמר ככל היוצא מפיו יעשה, והואיל והדבר כן, אם צוה אדם כשהוא שכיב מרע ואמר כל מה שיוציא אילן זה לעניים או כל שכר בית זה לעניים זכו בהם העניים: הגה: וי"א דלא קנו ההקדש ולא הצדקה כלום דאין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם, וממילא דבריו בטלים, אבל אם אמר כשתלד בהמתי או יוציא אילן זה פירות וכיוצא בזה אתננו להקדש או לעניים חייב לקיים דבריו מטעם נדר (טור בשם הרא"ש) ודוקא אם הנודר קיים אבל אם כבר מת אינו כלום שהרי אינו כאן שיקיים נדרו (מרדכי פ' מי שמת) וסברא האחרונה היא עיקר וכן ראוי להורות. (ועיין לקמן סי' רנ"ב סעיף ב' ואם נשבע לקיים המקח עי' לעיל סי' ר"ט סעיף ד(' וכן תראה ברמ"א (רנב, ב): מי שנשבע או נדר לפלוני כך וכך ומת ולא נתן, יורשיו פטורין, ואין בזה משום מצוה לקיים דברי המת (ב"י בשם ריטב"א). והנה הרמ"א פסק בשם המרדכי שאם מת הנודר אין היורשים צריכים לקיים דבריו. וביאר הסמ"ע [ס"ק כא] שכיון שאביהם מת לפני שבא אותו חיוב לעולם, ממילא בשעה שבא אותו ממון, כיון שכבר מת, לא חל שוב חיוב. אולם, בפתחי תשובה [ריב ס"ק ט] דייק שאם מת האב אחר שבא הממון לעולם מחויבים היורשים לקיים מאמר אביהם. וכתב על זה בתשובות הרמ"א [סי' מח שאלה ג'], שכן היא דעת מרן הב"י (שו"ת אבקת רוכל סימן פג) , שנודר לעניים ומת מחויבים היורשים לקיים נדרו, והרמ"א ז"ל השיג עליו, והאריך בראיות שאין היורשים מחויבים לקיים נדרו כל זמן שלא זכו העניים מכח קנין, וכמו שפסק הריב"ש [סי' שכ"ח ושל"ה] גבי שבועה בדבר שלא בא לעולם, שאע"ג שהוא חייב לקיימו מצד שבועתו, מכל מקום אם מת אין היורשים צריכים לקיימו, והוא הדין לכאורה בשאלתנו שמאחר שהוא אינו חייב לקיימו אלא מכח נדר אין לכוף את היורשים לקיים נדרו. ולכאורה היה מקום לומר שפשוט לחייב את היורשים, על כל פנים מדין "מצוה לקיים דברי המת" (רנ,כג), ואף על פי שמהש"ע (רנב, ב) מבואר שדין זה קיים דוקא כאשר מדובר בממון שהפקיד אותו מראש אצל שליש (כלומר אדם אחר – צד שלישי, שיהיה אחראי על הכסף), לעשות בו את רצונו לאחר המיתה, בכל אופן לעניין צוואה לצדקה אין צריך להשליש (שו"ת אחיעזר ח"ג סי' לד, שו"ת דובב מישרים ח"ג סי' ל). ועוד עיין בשו"ת ברוך אומר (חו"מ סי' כט). אלא שבנידון שאלתנו, כסף מכירת הספר כלל לא היה קיים בזמן חיותו של האב, שכן הספר היה רק עתיד להימכר, ואם כן ודאי שלא דומה לנידון הש"ע, מה עוד שניתן לומר שיכול להיות שהאב התחייב לשלם 80% מהרווחים ולשייר לעצמו רק 20% כיון שעלה בדעתו למכור את הספר במחיר אסטרונומי (וכשביררנו זאת, כך הוא באמת חשב), וממילא נראה שלא הייתה לו גמירות דעת בשעת ההתחייבות, כי לא ידע באמת כמה יקבל עבור הספר. ונסכם את הדברים בקצרה לתועלת הלומדים: הבית יוסף פסק שהיורשים חייבים בקיום נדר הצדקה של מורישם, וכופין את היורשים לשלם מהרכוש שהשאיר המוריש אף במקרה שלא נשתעבדו נכסיו . ואע"פ שבדרך כלל אין אומרים מצוה לקיים דברי המת, אלא כאשר המת השליש את החפץ ביד שליש, דין צדקה שונה, שמאחר והמת מחוייב מדין נדר, צריכים היורשים לקיים את נדרו. והרמ"א פסק שכל שלא זכו העניים מכח קנין, אין כופין את היורשים לקיים את נדר המוריש. מדברי הפתחי תשובה משמע, כי פסק הב"י שחייבים היורשים לקיים את נדרו, הוא רק בדבר שבא לעולם והיה ברשותו כשנדר, אבל בדבר שלא היה ברשותו כשנדר, אע"פ שעל הנודר לקיים את נדרו, אם מת לפני שבא לרשותו אין על היורש חיוב לקיים את נדרו. אמנם יש מהאחרונים שסוברים שגם באופן זה צריכים היורשים לקיים את הנדר. ברם, כיון שנידון זה נמצא במחלוקת, ובנידון שאלתנו מדובר שאותו אדם שהתחייב על הצדקה לא ידע על כמה הוא מתחייב, והיה בטוח שישאר לו המון כסף מהעסקה (הוא חשב שהוא ימכור את הספר בסכום עתק, ולכן הרשה לעצמו "להסתפק ב20% הנותרים, אולם אם היה יודע שהספר לא ימכר בסכום גדול כפי שחשב, יכול מאוד להיות שלא היה מתחייב על סכום גדול כל כך לצדקה, והיה משאיר את רוב הכסף ליורשיו), כלומר זו לא התחייבות רגילה מצד המוריש כמו בפסק מרן, אלא צירוף של התחייבות ללא גמירות דעת על גודל וסכום ההתחייבות, ו-" התחייבות לצדקה על דבר שלא בא לעולם". מסקנת הדברים: להלכה נמצא שאין חיוב על היורשים לקיים את התחייבות אביהם לתת 80% משווי הספר הנמכר להחזקת תורה, אולם ודאי שראוי ונכון להגיע לפשרה, וודאי שזכות זאת תעמוד לנפטר. שטר צוואה (נוסח שטר צוואה הלכתי – עו"ד יובל בדיחי, מתוך "דין") מאחר ואין אדם יודע מידת ימיו ושנותיו ומאחר וברצוני לערוך צוואה ולהביע בה את רצוני האחרון והוראותיי על מה שיעשה בנכסי לאחר אריכות ימי ושנותיי, לכן אני הח"מ _________ ת.ז. ___________בדעה צלולה, שפוי ומיושב עלי וכשיר מכל הבחינות הדרושות על -פי דין, מצווה בזה ומביע ברצון חופשי ובדעה צלולה ושלמה, ברוח נבונה וברצון בלי שום אונס השפעה בלתי-הוגנת כפיה ותחבולה או תרמית – את רצוני האחרון לאמור: זוהי צוואתי האחרונה וכל צוואות אחרות הקודמות לה או שיטענו לקיומן, הרי הן בטלות ומבוטלות בזה ואין להם כל ערך או נפקות חוקית, ורק צוואתי זו תהא שרירה וקיימת ותעמוד בתוקפה כל זמן שלא אשנה שטר צוואה זו בכתב בחתימת שני עדים, או באופן חלקי אחר. כל הכתוב בצוואה זו בא לבטא את רצוני האחרון בעניין מה שייעשה בנכסי אחרי אריכות ימי ושנותיי וכל הכתוב בה נכתב בדעה צלולה ולאחר שיקול דעת זהיר ומרובה, ואין רשות למישהו לשנות הימנו אף כמלוא הנימה, ורצוני הכן והעמוק שכל האמור בצוואה יוסדר בדרכי שלום, כבוד, הבנה והסכמה הדדית לפי המפורט בצוואה זו. צוואתי זו חלה על כל רכושי ונכסי מכל מין וסוג שהוא, דניידי ודלא ניידי, לרבות כל מקרקעין, מטלטלין, כסף מזומן, כלי כסף וזהב, ניירות ערך, זכויות חפציות, זכויות חוזיות וכל כספים וזכויות אחרות ונוספות מכל סוג ומין שהן, בין ראויים ובין מוחזקים, בלי כל הבדל לגבי מקום הימצאם, בין אלה הקיימים בהווה ובין אלה שיהיו לי או יגיעו לידי בעתיד (להלן: "רכושי"). לפני חלוקת העיזבון ישולמו ע"י המוטבים ,מהעיזבון, כל חובותיי וכן חובותיי היחסיים בדירה ברח' שלום ציון המלכה 8/23, או כל דירה שכורה אחרת בה אתגורר סמוך למותי, רק לאחר תשלום חובות אלה וכן לאחר הוצאות קבורה ומצבה, הלוויה ושבעה, יחולק העיזבון והכל לפי סעיף 104-105 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965. מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף 5 לעיל הנני מפרט את רכושי כיום: א. זכויותיי בדירה ברח'___________. ב. כספים ו/או זכויות ו/או מטלטלין ו/או נכסי דלא ניידי בבנקים ו/או בכל מקום אחר. הנני מצווה ומקנה בזה את כל רכושי למוטבים כדלהלן: א. __________, ת.ז.___________ יקבל/תקבל סך של ½ מרכושי. ב. __________, ת.ז.___________ יקבל/תקבל סך של ½ מרכושי. את כל רכושי הנ"ל הנני מקנה לכל הנהנים והמוטבים ע"פ המפורט בשטר מתנה זה במתנת בריא, שתחול מהיום ושעה אחת קודם פטירתי כמתנה גלויה ומפורסמת. הנני מקנה כל דבר ודבר לפי קניינו המועיל ביותר לפי הדין בקניין אגב סודר, בקניין אגב קרקע, שטר ובאודיתא גמורה דלא כאסמכתא ודלא כטפסי דשטרי. על הרכוש אשר אין קניין נתפס בו הנני מודה הודאה גמורה שאני חייב לכל אחד מהמוטבים דלעיל סך השווה לחלקו על פי הצוואה בנכסים שאין קניין נתפס בהם. וקיבלתי על כך אף בתורת התחייבות בקניין גמור אגב סודר, שעבדתי לחוב זה את נכסיי מטלטלין וגם קרקע. התחייבות זו מותנת באם לא אחזור בי מצוואה זו ואם אחזור בי מצוואה זו תהא התחייבות זו בטלה ומבוטלת. במקרה שמי מילדיי ילך לעולמו לפני, יינתן חלקו בצוואה זו לילדיו בחלקים שווים בניהם, ובמידה ואין לו ילדים למי מאחיו ויחולק בחלקים שווים ביניהם. אני מצווה כי עזבוני לא יחולק עד אשר אשתי, הגב' _________לא תלך אף היא לעולמה. עד למועד זה ינוהל עזבוני ע"י מנהל העיזבון, כאשר כל נכסי העיזבון עד למועד פטירתה של אשתי, ישמשו למילוי כל צרכי אשתי. אשתי תהא רשאית להמשיך ולהתגורר בדירתנו עד ליום מותה. אני מצווה כי ביצוע וקיום צוואה זו יהא ברוח טובה בשיתוף פעולה הדדי בין היורשים. הנני מצווה ומבקש מכל בית משפט ו/או בי"ד רבני או תורני בכלל לכבד את רצוני כפי שבא לידי ביטוי בשטר צוואה זו הן במקרה והצוואה תאושר לפי חוקי המדינה או על פי דין תורה. אם לחלק מצוואתי לא יהיה תוקף מאיזו סיבה שהיא, אזי לא יתבטל יתר תוכן צוואתי ויהיה לה תוקף מלא, מוחלט ומחייב ככל צוואה בתוקף. כל הספקות בקשר לשטר זה יהיו נידונים ע"פ הפוסק והדעה המקיימים צוואה זו ואת קניינהם של הזוכים על פיה. את כל אשר אני נותן ע"פ שטר צוואה זו ובהתאם לאמור לעיל, הנני נותן מהיום אם לא אחזור בי עד מותי והנהנים ע"פ שטר צוואה זו יזכו בנכסי עזבוני באופן המפורט לעיל שעה אחת קודם פטירתי, אולם במשך כל ימי חיי רשאי אני לעשות ברכושי ובנכסיי כטוב בעיניי. כל ההקנאות שבשטר צוואה זה ,אני מקנה מהיום אם לא אחזור בי עד לאחר מיתה, ואם אחזור בי איני מקנה. החזרה תהא אם אמכור או אתן או אקדיש את רכושי או חלק ממנו בעודי בחיים שלא בדרך חלוקת עיזבון הרי זה ייחשב כחזרה לגבי אותו רכוש בלבד. בכל מקרה בו יערער אחד מילדיי או מי מטעמו או מי מהזוכים המופיע בצוואה זו על האמור בצוואה זו כולו או חלקו ,ינוכה מחלקו בצוואה כל סכום אשר יידרש לצורך קיום הצוואה. לצורך ביצוע צוואתי זו, הריני ממנה בזאת את עוה"ד _________מרח' __________ להיות מנהל עזבוני ומבצע צוואתי באופן שיפעל לבדו או מי מטעמו מבכל הקשור לעיזבון, ניהולו, טיפול, מכירה, חלוקה וקיום הצוואה, ללא צורך בהפקדת ערובה ועליו יהיה לפעול בהתאם להוראות צוואתי זו כמפורט לעיל. (להלן: "מנהל העיזבון"). שטר צוואה זו לא יפסל מחמת שום פגם או פסול ויתפרש לטובת הנהנים המפורטים בו ולתועלתם. ידם תהיה על העליונה – במקרה ומאן דהוא יערער על צוואתי זו – ויד כל מערער על צוואה זו תהיה על התחתונה. כל אדם אחר שלפי דיני ישראל הוא יורש חוקי שלי, ואשר לא קיבל לפי צוואה זו שום טובת הנאה, יקבל מתוך עזבוני, אם ידרוש, סך של אלף דולר כשווים בשקלים ביום נתינתו. כל דברים אלו נכתבו ונחתמו בפניהם של : א.___________ ת.ז.___________. ב.___________ ת.ז.___________. עדים כשרים לכל דבר ואמרתי להם הוו עדים עלי וכתבו את השטר והם קנו מידי בקניין גמור אגב סודר כדת וכדין ועוד הקניתי בכל קניין מועיל לי דעת הפוסקים וכל דבר נקנה לפי עניינו והכל נעשה כפי חומר הקניינים העשויים כתיקון חכמים וכחומר כל דיני השטרות בפרסום ולא כאסמכתא. טיוטא ולראיה באתי על החתום מרצוני הטוב והחופשי, בלי להיות נתון לכל השפעה בלתי הוגנת, לחץ או כפיה שהם וכשאינני סובל מאיזו חולשה גופנית או רוחנית הגורעת או המונעת ממני את כושרי המשפטי לערוך צוואה בעלת תוקף חוקי, לאחר שהצהרתי בנוכחות שני עדי הצוואה המפורטים לעיל כי זאת צוואתי. פתח-תקווה, ‏יום שלישי ב' אב תשע"ג ‏09 יולי 2013 שם המצווה:_______ בן________ ______________ חתימת המצווה. א י ש ו ר אנו הח"מ: 1. __________ת.ז.__________ מרח' ___________. 2. __________ת.ז.__________ מרח' ___________. מאשרים בזה כי המצווה הנ"ל מר ________ ת.ז. _________ מרחוב __________ חתם בנוכחותנו, מרצון הטוב והחופשי ובדעה צלולה ובלא שום אונס ותוך הבנת האמור על שטר צוואה זו, ואנו מאשרים כי קנינו לפי דיני ישראל מהמצווה בקניין גמור אגב סודר לטובת כל אחד מהמוטבים בצוואה הנ"ל בהתאם להוראות המצווה בצוואה. ואמר לנו הוו עלי עדים וכתבו את השטר ,ובפנינו הודה את כל האמור בצוואה הנ"ל. ועוד אנו מצהירים כי אנו לא קטינים ולא פסולי דין וכי אין בינינו ובין המצווה יחס של קרבה כלשהיא, אין לאיש מאיתנו כל טובת הנאה בעזבון המצווה הנ"ל, והננו חותמים ומאשרים בזה כי המצווה הנ"ל חתם בפנינו על שטר צוואה זה לאחר שהצהיר בפנינו כי זו צוואתו ובזה אנו חותמים בתור עדים לצוואה בנוכחות של המצווה הנ"ל ובנוכחות כל אחד מאיתנו. בפנינו חתם ביום __________. בפתח תקווה. נאום ________בן___________ חתימה:_____________ ת.ז.___________. נאום ________בן___________ חתימה:_____________ ת.ז.___________. דיני שומרים