גניבת דעת בדרך מקח וממכר כדי שהמוכר לא יפריז במחיר

התשובה

המקרה בשאלתנו הוא מקרה שמצוי מאד בעולם של מקח וממכר. וזה מתרחש הרבה גם כאשר אדם רוצה לקנות רכב יד שנייה. הוא מגיע למגרש והמוכר מראה לו רכב שמאד מוצא חן בעיניו, אבל הוא יודע שאם הוא יראה את התלהבותו כלפי חוץ, לא תהיה לו אפשרות להתמקח על המחיר המוצע ולנסות לקבל הנחה, כיוון שהמוכר יודע שהלקוח מעוניין מאד במוצר שלו, והוא ינצל את זה. האם במקרה כזה מותר ללקוח להעמיד פנים שהוא כלל אינו מתלהב מהמוצר שהמוכר הציג בפניו, כדי שתהיה לו האפשרות לנסות להוריד את המחיר? תשובה לדבר ניתן למצוא בדברי הזוהר הקדוש בפרשת חיי שרה (עמ' קכז): בא ראה, בחכמה עשה אברהם בזמן שבקש קבר לשרה, שהרי כשבקש, לא בקש את המערה אותו זמן, ולא אמר שרוצה להפרד מהם, אלא אמר, תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני, ולא הזכיר לא את עפרון ולא את המערה ... ולמדנו כאן דרך ארץ במה שעשה אברהם, שהרי משום שתשוקתו ורצונו היו במערה ההיא, אעפ"י שעפרון היה שם, לא רצה לבקש ממנו מיד ולגלות לו את הרצון שהיה לו במערה, ושאל תחילה מה שלא צריך לו". עפ"י הזוהר, אברהם אבינו ידע היטב שאדם וחווה קבורים במערת המכפלה, ולכן היה ברור לו ששם הוא רוצה לקבור את שרה. אלא שכאשר בא לפני בני חת, לא ביקש במפורש את המערה, כדי שלא יבקשו מחיר מופקע. אלא בהתחלה, ביקש אחוזת קבר בתוכם, בלי לבקש אחוזה מסויימת, ורק בהמשך ביקש מהם לקרוא לעפרון שמחזיק במערת המכפלה, ולא ציין שהוא כבר ראה את המערה וחפץ בה, אלא צייר זאת כרצון מקרי שלא מעורר חשד. אם כן, אנו למדים ממעשהו של אברהם שוודאי מותר לנהוג כך במקח וממכר, ואין במעשה זה משום גניבת דעת. ובאמת בדברי חז"ל מובא היתר כזה במפורש: רבי חייא צפוראי הלך ליקח חיטים מסורא. אמר לו ר' יונתן: כשתהא מבקש חיטים הוה אומר שעורים אני מבקש, וכשתהא מבקש שעורים הוה אומר חיטים אני מבקש, ולא יעלו לך את השער) ילקו"ש, תהילים יב). מבואר שמותר אפילו לשקר ולבקש משהו אחר כדי שלא יזהו את הצורך שלך בדבר וינצלו זאת להפקיע מחיר. ויסוד הדבר שמותר לשנות כדי למנוע הפסד כספי, כלומר הוא משנה מן האמת כדי להגיע למחיר האמיתי של המוצר, ובעצם מונע מהצד השני לנצל את רצונו ולהפקיע מחיר. ודברים אלו הביא הרה"ג יחיאל לב במאמרו בנושא, וסיים שם במעשה המופיע בספר "האיש על החומה" (עמ' 293), על הרב יוסף חיים זוננפלד זצ"ל: מעשה שהיה שחסרה פעם למורנו מסכת עירובין מהש"ס שלו וחשש שאם יפנה אל מוכר הספרים וישאלהו אם יש בידו למכור מסכת עירובין, מיד יכפיל הסוחר וישלש את המחיר. כשנזדמן מוכר הספרים לביתו עם רשימה של 'מציאות והזדמנויות', פנה אליו מורנו בשאלה אולי יש לו במקרה מסכת ברכות בודדת מתוך ש"ס דפוס וינה. "אני מצטער מאד ", ענה הסוחר , "מסכת ברכות אין ברשותי , אבל אם כבוד הרב זקוק אולי למסכת עירובין הרי יש לי במקרה גמרא בודדת זו שאני מוכן למוכרה במחיר מוזל ...", ולא היה זה ח"ו מעשה ערמה מצד מורנו אלא אסמכתא מצא בדברי חז"ל בילקוט שמעוני... מסקנת הדברים: מותר להראות עצמו שאינו מתפעל מדבר מסוים, ואפילו לומר שהוא חפץ במשהו אחר כדי למנוע התייקרות מחיר ולאפשר משא ומתן הגון. אך נראה שאם כוונתו להוריד את המחיר מעבר למחיר השוק האמיתי, יש להחמיר בכך, שהדוגמאות שניתנו בחז"ל הן דווקא כדי למנוע הפסד וניצול.