דיווח שקרי של מתווך

התשובה

הנה בספר משפטי התורה (ח"ב סי' יז) דן במקרה דומה לכאורה: אדם קנה דירה מחבירו. עם תחילת המשא ומתן אמר המוכר לקונה שהוא מוכר לו את הדירה עם ארונות הקיר הנמצאים בחדרי הילדים, אולם תוספת זאת לא נכתבה בפירוש בחוזה המכירה שנעשה ביניהם. אחר כך לאחר שהמוכר קיבל את הכסף עבור הדירה הוא רוצה לקחת עמו לדירתו החדשה את הארונות הנ"ל, וטענתו היא, מאחר ולא נזכר סעיף זה בחוזה שנעשה ביניהם מאוחר יותר, וגם הלוקח לא ביקש לכותבו, לפיכך אין הארונות הנ"ל כלולים במחיר הדירה, ואיננו צריך להשאירם ללוקח. אולם הלוקח טוען שבשעת החתימה על החוזה הוא לא עיין כראוי בסעיפי החוזה, אבל מאחר ופרט זה שהארונות שייכים לו סוכם ביניהם בתחילת המשא ומתן והוסכם שזה נכלל בתוך מחיר הדירה לפיכך הארונות שייכים לו. הדין עם מי? והשיב, שהצדק עם הקונה, והארונות אכן שלו. וכן מבואר בטושו"ע (חו"מ סי' רז סעיף א) וע"ש ברמ"א ובסמ"ע (ס"ק ג) ודו"ק. עיין שם. ביאור הדברים הוא שכל תנאי שסוכם על דעת שני הצדדים בפירוש לפני עשיית הקנין או לפני חתימת חוזה המכירה, וסוכם שעל דעת כן חלה המכירה או השכירות וכדו', אפילו אם התנאי הוא לטובת הלוקח, והמוכר הציע זאת בתחילה והלוקח שתק, או במקרה הפוך כשהלוקח הציע בתחילה תנאי שהוא לטובת המוכר והמוכר שתק, תנאי זה מחייב את שני הצדדים גם במקרה שלבסוף הוא לא נכתב בחוזה. כמו כן, לא משנה מי הציג את התנאי הנ"ל, כי על דעת כן נעשתה העיסקה. ופשוט שמדובר ששני הצדדים מודים שכך היו העובדות. אלא שבנידון שאלתנו יש חילוק ניכר, שכן כל ההבטחות של מדיח וארון וכו' היו של המתווך, ולא של המוכר. וכיון שהעסקה היא בצורה בלעדית של הקונה והמוכר, והמתווך הוא רק אמצעי לתווך בין הצדדים, אבל אין לו חלק במכירה עצמה. וכיון שבחוזה המכר מפורט בדיוק מה נמכר בבית, והדברים האלו לא הוזכרו כלל, מה עוד שלעולם המוכר לא הזכיר זאת, לא ניתן לטעון שום טענה נגדו, ובטח שלא מקח טעות. ואכן יש טענה, והיא מופנית כלפי המתווך בלבד, שמלבד מה שגנב את דעת הקונה, אם יהיה ניתן להוכיח שהקונה קנה על סמך הבטחתו של המתווך אולי יהיה ניתן לתובעו באופן פרטי ולהוריד לו את המחיר של אותם מוצרים מדמי התיווך שלו, עם זאת, כלפי בעלי הדירה אין שום טענה, וכפי שביררנו אותו אדם היה קונה את הדירה גם בלי ההבטחות הנ"ל, אלא שהם היוו סוג של "בונוס". ובנוגע למתווך, צריך לשמוע היטב את שני הצדדים ולבחון היטב את העובדות המדויקות. מסקנת הדברים: כלפי בעלי הדירה אין שום טענה כיון שהם לא הבטיחו כלום, ולא העלו כלל את הנושא הזה לאורך כל התהליך, וכן זה לא הוזכר בחוזה המכירה. בנוגע למתווך, כמובן שיש כאן גניבת דעת, ובנוגע להורדת מחיר התיווך, יש לדון היטב בעובדות ולהתפשר בהתאם.