מקביל פני רבו -סוכה
השאלה
ההולך להקביל פני רבו בחג הסוכות, האם פטור מן הסוכה גם בדרך חזרתו לביתו? וכן אם עצר בדרך לאכול במקום שיש בו סוכה כשרה ומוכנה, האם חייב לאכול בה או שעדיין הוא בכלל הפטור של "שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה"?
התשובה
יסוד הדין מבואר במשנה בסוכה (כה ע"א): "שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה", ופירש רש"י שהכוונה להולכים לדבר מצוה כגון ללמוד תורה, להקביל פני רבו ולפדות שבויים. נמצא שאין הפטור נאמר רק בשעת קיום המצוה ממש, אלא כבר בשעת ההליכה אליה, מפני שההליכה עצמה נחשבת חלק ממעשה המצוה. וכן נפסק בשולחן ערוך (או"ח סי' תר"מ סעיף ח'): "שלוחי מצוה פטורים מן הסוכה בין ביום ובין בלילה". ולעניין הדרך חזרה, כתבו הפוסקים שאין לחלק בין ההליכה למצוה לבין החזרה ממנה, שכל זמן שהאדם עדיין נמצא במסגרת מסע המצוה ולא שב למקומו, עדיין הוא בכלל "שליח מצוה". וכך מבואר בדברי האחרונים על דברי השולחן ערוך, שהחזרה לביתו נחשבת כהמשך של אותה שליחות, ולכן הפטור מן הסוכה נמשך גם בדרך החזור. לפיכך, אדם שנסע להקביל פני רבו, או לכל דבר מצוה אחר, פטור מן הסוכה הן בהליכתו והן בחזרתו, כל עוד הוא עדיין בעיצומו של מסע המצוה. אמנם כל זה דווקא כאשר החזרה היא חלק מן המסע עצמו. אבל אם כבר הסתיימה שליחותו, והוא נשאר במקום לצורך טיולים, ביקורים פרטיים, קניות וכיוצא בזה, שוב אינו בכלל שליח מצוה וחוזר עליו חיוב סוכה ככל אדם. אלא שיש לעיין במקרה שהזדמנה לו סוכה בדרך. הנה ידועה מחלוקת הראשונים בגדר "העוסק במצוה פטור מן המצוה". דעת התוספות בכמה מקומות שהפטור נאמר בעיקר כאשר קיום המצוה השנייה גורם טירדה או מפריע לעיסוק במצוה הראשונה, ואילו מדברי ראשונים אחרים משמע שהפטור קיים מעצם העיסוק במצוה אף בלא התנגשות ממשית. להלכה, כתבו האחרונים שאין הפטור בא להפקיע מן האדם את קיום המצוה כאשר אפשר לקיים את שתי המצוות כאחת בלא קושי ובלא טירחה. לכן אם כדי להגיע לסוכה יצטרך לסטות מן הדרך, להתעכב, להאריך את זמן הנסיעה, להיפרד מחבורתו או להיגרם לו קושי משמעותי אחר, הרי הוא בכלל הפטור ואינו חייב לחזר אחר סוכה. אבל אם נכנס למסעדה או לתחנת רענון ממילא, והסוכה נמצאת במקום, והישיבה בה אינה כרוכה בעיכוב מיוחד או בטירחה נוספת, נכון לאכול בסוכה. ובמצב כזה יש מן הפוסקים שנקטו שזהו אף עיקר הדין, משום שבפועל יכול הוא לקיים את שתי המצוות יחד, ואין כאן התנגשות ביניהן. העולה להלכה א. ההולך להקביל פני רבו בכלל "שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה". ב. פטור זה קיים גם בדרך החזרה לביתו, כל עוד החזרה היא חלק ממסע המצוה. ג. אם הישיבה בסוכה גורמת לעיכוב או לטירחה ביחס לשליחות המצוה, פטור מן הסוכה. ד. אם הסוכה מצויה לפניו בלא טירחה ובלא עיכוב משמעותי, ראוי לאכול בה, ובמקרים רבים כך היא גם הוראת ההלכה למעשה. מקורות: משנה סוכה כה ע"א; גמרא סוכה כה ע"א-כו ע"א; רש"י שם; רא"ש סוכה פ"ב סימן ו; שו"ע או"ח סימן תר"מ סעיף ח; מגן אברהם שם ס"ק טו; ט"ז שם ס"ק ח; משנה ברורה ס"ק לח-מ; שער הציון ס"ק מב, נב.