שניצלים שטוגנו בטעות במחבת חלבית בת יומה והתערבו בכל הכמות, מה הדין?

התשובה

כאשר מטגנים שניצל במחבת חלבית בת יומה, אף אם יש רק מעט שמן במחבת, השניצל נוגע במחבת החמה ובולע ממנה. מצד הדין, במקום המגע צריך ליטול כדי נטילה. ואם במהלך הטיגון הפכו את השניצל ונגע במחבת משני צדדיו, צריך ליטול כדי נטילה מכל צד. במציאות הרגילה, עובי השניצל אינו גדול בהרבה מכדי נטילה, ולכן השניצלים שטוגנו באותה מחבת נחשבים כאסורים כולם. הבעיה מתחזקת מפני שאחר כך נתערבו עם שאר השניצלים, ואין יודעים אלו הם. אילו היה מדובר בחתיכות חשובות הראויות להתכבד בהן, יש מקום לומר שאינן בטלות אפילו באלף. אולם כאן יש כמה צדדים להקל: מדובר בעוף בחלב שאיסורו מדרבנן, האיסור נוצר על ידי בליעה ולא על ידי גוף איסור הניכר, ויש לדון אם אפשר לבטל את חשיבות החתיכות על ידי חיתוך השניצלים לחתיכות קטנות, כך שלא יהיו עוד חתיכות חשובות. לכתחילה אין לבטל איסור בידיים. אבל במקום הפסד גדול ובצירוף הסברות שהאיסור כאן מדרבנן, ושלא ברור שהחתיכות נשארות בגדר ראויות להתכבד לאחר חיתוך, יש סמך להקל למי שנוהג לחתוך את השניצלים ולבטלם ברוב ההיתר. לגבי המחבת עצמה, כיוון שטיגנו בה עם מעט שמן ונבלע בה איסור, היה מקום לחייב ליבון חמור. אבל למעשה יש צדדים להקל להכשירה בהגעלה או בליבון קל, ובפרט כאשר ליבון חמור אינו אפשרי ועלול לקלקל את הכלי. הלכה למעשה: השניצלים שטוגנו במחבת החלבית עצמה נאסרים. אם התערבו בכל הכמות ואין אפשרות לזהותם, במקום הפסד גדול יש על מה לסמוך לחתוך את כולם לחתיכות קטנות ולבטלם ברוב, בצירוף שהאיסור מדרבנן ונוצר על ידי בליעה. את המחבת יש להכשיר, ובמקום הצורך יש לסמוך על הגעלה או ליבון קל. מקורות שהובאו בסימן: ש"ך; פרי חדש; רשב"א; כף החיים; שו"ע; שיעורי תורה; חוות דעת; מנחת יעקב; רבי עקיבא איגר; רמב"ם; אליה רבה; כנסת הגדולה; זבחי צדק; חמדת יחזקאל; שו"ת פלגי מים; שו"ת תפלה למשה. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ קפא-קפג