מה ההבדל בין זיעה לריחא, ומה הדין בתנורים של ימינו?

התשובה

ריחא הוא ריח וטעם קל שעובר באוויר התנור ממאכל למאכל, בלי אדים ממשיים הניכרים לעין. בזה נפסק שבדיעבד אין הריח אוסר, אף שלכתחילה אין לצלות או לאפות מאכלים הפוכים יחד באופן כזה. זיעה חמורה יותר. זיעה היא אדים ממשיים היוצאים מן המאכל, עולים ונוגעים בדפנות או בתקרת התנור, ויש בכוחם להבליע טעם. לכן כאשר תבשיל לח רותח מעלה אדים, והאדים נוגעים בתנור או בכלי שמעליו, יש לדון את הזיעה כטעם היוצא מן המאכל עצמו. משום כך, בתנור שמשתמשים בו לבשר, אין לבשל אחר כך תבשיל חלבי לח בקדירה מגולה, גם אם עבר זמן, כל עוד יש חשש שהזיעה הבשרית נבלעה בתנור ותחזור ותיתן טעם. בתבשיל לח הזיעה מצויה וחזקה, ולכן יש להחמיר בו יותר. באוכלים יבשים, כמו אפיית עוגה או מאפה חלבי לאחר צליית בשר, יש יותר מקום להקל, מפני שיש פוסקים הסוברים שאין דין זיעה באוכלין יבשים כמו במשקים ותבשילים לחים. לכן כאשר עברו עשרים וארבע שעות מהשימוש הבשרי, והתנור נקי, ומסיקים אותו לפני האפייה עד שחומו שורף ומסלק את שאריות הזיעה המועטות, יש מקום להקל באפיית מאכל חלבי יבש. עם זאת, בתנורים שלנו, שבדרך כלל אינם נשטפים לגמרי ויש בהם שיירי שומן ודפנות שסופגות, צריך להיזהר מאוד. אין לסמוך על כך שאין זיעה כלל, אלא יש לנקות היטב, להסיק את התנור בחום גבוה, ולהקפיד שלא להשתמש בתנור אחד לבשר וחלב בתבשילים לחים מגולים. הלכה למעשה: זיעה חמורה מריחא, מפני שהיא ממשות של אדים הנבלעים וחוזרים. אין לבשל בתנור בשרי תבשיל חלבי לח מגולה, גם לאחר זמן, בלי הכשרה ראויה. במאכלים יבשים יש מקום להקל לאחר עשרים וארבע שעות, ניקוי טוב והסקת התנור בחום גבוה קודם האפייה. מקורות שהובאו בסימן: שו"ת הרא"ש; רמ"א; פרי מגדים; פתחי תשובה; חוות דעת; מהרש"ק; שו"ת יביע אומר; אורחות רבנו; תשובת מהרש"ם; בדק הבית; ברכי יוסף; ערוך השולחן; יד יהודה; בית יהודה; אגרות משה; מגילת ספר; דברי הפוסקים בדין זיעה וריחא. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ קעב-קפ