תבנית בשרית בת יומה שאפו בה בורקס חלבי על נייר אפייה, מה דין התבנית?

התשובה

כאשר כלי בלע בשר ואחר כך בלע חלב, יש מקום לדון אם הבליעה השנייה הופכת את הכלי לבלוע מאיסור גמור, שמצריך ליבון חמור, או שמכיוון שהטעמים נמצאים בכלי כבליעות בלבד, יש מקום להקל יותר ולראות זאת כהיתר שנבלע בכלי, שאפשר להוציאו בהגעלה או בליבון קל. יש שכתבו להחמיר, מפני שסוף סוף הכלי קיבל טעם בשר וטעם חלב. אולם יש כמה צדדים להקל: יש פוסקים הסוברים שאין אומרים "חתיכה נעשית נבילה" בבלוע שבתוך כלי; יש צד שבשר בחלב על ידי אפייה וצלייה אינו מן התורה אלא מדרבנן; ויש לצרף את העובדה שהיה נייר אפייה בין הבורקס לתבנית, שאף שאין סומכים עליו לגמרי כמפסיק מוחלט, הוא מחליש את מעבר הטעם. לכן אין צורך להחמיר דווקא בליבון חמור, ובפרט שתבניות רבות עלולות להתקלקל בליבון כזה. אפשר להכשיר את התבנית בהגעלה או בליבון קל, דהיינו לחממה היטב בתנור עד שתתחמם כולה. טוב להמתין מעת לעת לפני ההכשרה, כדי שהטעם הבלוע יהיה פגום, ואז ההכשרה קלה יותר. הלכה למעשה: תבנית בשרית בת יומה שאפו בה בטעות בורקס חלבי על נייר אפייה צריכה הכשרה, אך אפשר להכשירה בהגעלה או בליבון קל, ואין צורך בליבון חמור. טוב להמתין עשרים וארבע שעות לפני ההכשרה. מקורות שהובאו בסימן: שולחן ערוך הרב; שדי חמד; איסור והיתר הארוך; שו"ת דברי דוד; שו"ת תפלה למשה; רמב"ן; ר"ן; רשב"א; תוספות; ביאור הגר"א; רמ"א; כף החיים; קהלת יהודה; ש"ך; שו"ת ישיב עני. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ קפג-קפה