אכילת לבבות וחומרות האר״י במאכלים
השאלה
שמעתי השבוע שיעור של הרב שנאמר לאחד התלמידים שלא יאכל "לבבות", עפ"י חומרת האר"י, וכדרך אגב הרב אמר שיש מקום גם להחמיר שלא לאכול כבד ומוח... הבנתי נכון? והאם האיסור הזה נאמר גם לנשים וילדים?
התשובה
שלום רב... נסביר את הדברים ביתר הרחבה בתקוה שיהיו ברורים יותר, כי בשיעור זה נאמר בכלליות רבה. כבר כתב רבינו המהרח"ו זצוק"ל שצריך ליזהר במאד מאד שלא לאכול שום לב בהמה וחיה ועוף כי שם תכלית שורש התקשרות נפש הבהמית. ואם יאכלהו האדם מתקשרת בו נפש הבהמית ההוא לגמרי, והיצר הרע מתקשר בו. ומטעם זה גם כן אמרו רז"ל (במסכת הוריות יג:) שהאוכל לב בהמה גורם לו שכחה וטפשות הלב (שער המצות סוף פרשת וילך דף סג). מצינו בדברי רבותינו האחרונים שלמדו מדברי רבינו האר"י כי לכתחילה יש להחמיר שלא לאכול גם מוח וכבד, וזה לשון רבינו יוסף חיים (הבן איש חי זצוק"ל (שנה ב' אחרי מות אות יא') הרבה נוהגין שלא לאכול לב בין של בהמה בין של עופות מפני דמטמטם את לבו של אדם ולפי דברי רבינו האר"י ז"ל גם מוח וכבד מטמטמין לבו של אדם ואין לאוכלם וסימנם ראשי תיבות מלך וראוי שהזכרים יזהרו בהם יותר שלא לאכלם וכן העוברות ומניקות גם כן יהיו נזהרים לבלתי יאכלו שלשה הנזכרים עכ"ל ושנה הדברים (שנה ב' פ' אמור אות י"ד). וכך פסק הכף החיים (סי' קנז אות כח). ובאמת שיש בזה דיון נרחב בפוסקים אחר שמצינו בגמרא שחכמי התלמוד אכלו לב בהמה וכבד, והאריכו להשיב ולתרץ הנהגתם. ועיין שו"ת ישכיל עבדי (ח"ח יו"ד סי' ט) שהרחיב בזה וכתב שאין ראיה מדברי רבינו האר"י לאסור אכילת מוח וכבד ויש לומר שרק בלב יש התקשרות נפש הבהמית ויש לחוש שמה יתגבר עליו היצה"ר וכו' מה שאין כן במוח וכבד. וכ"כ בשו"ת יביע אומר (חלק ב יורה דעה סימן ח) ופסק להקל בזה. הנה לפי דברי חז"ל משמע שכל הקפידא באכילת לב היא מחמת חשש שכחת התורה וא"כ פשוט שאין לנשים להחמיר בזה כלל שהרי פטורות מלימוד. וכן למדו לכאורה רוב הפוסקים וגם רבינו יוסף חיים שהחמיר באכילת מוח וכבד כדלעיל לא אסר בנשים כלל וכתב להחמיר רק במעוברת שמא נושאת בן וכו' ע"ש.. ומשמע שלא נהגו לחוש לענין שיתגלגל בו רוח ולכן היו נותנים אותו לנשים שאינם מעוברות אולם בכף החיים (יו"ד סימן ע"ב אות ו' )לאחר שהביא דברי הפוסקים שסוברים שכל איסור אכילת לב הוא רק לגברים ובפרט לבני תורה או לנשים מעוברות שבהם יש חשש שכחת התורה אולם בנשים לא שייך בהם טעם זה התירו לכתחילה, הוסיף דמכיון שמדברי רבינו האר"י יש לכאורה ב' טעמים באיסור אכילת לב: הטעם הא' הוא אכן מחשש שיכחת התורה אולם הטעם הב' הוא מחמת התגברות היצה"ר השוכן בלב וכו' לכן צריך לאסור גם לנשים ועמי הארץ שפשוט שטעם זה שייך גם בהם. ע"ש. היוצא להלכה: ראוי לכל אדם (גברים) להמנע מאכילת לב בהמה חיה ועוף (וכמובן שכל דברינו באופן שאין צורך מיוחד לכך). נשים מעוברות ראוי להמנע ג"כ מאכילת לב בהמה חיה ועוף. לגבי אכילת כבד ומוח אין מקור מדברי חז"ל לאסור אכילתם וכן גם ברבינו האר"י אין איסור ברור להדיא, ומנהג רוב העולם לאכול כבדים עכ"פ. והמחמיר כדעת רבינו יוסף חיים זצוק"ל וכף החיים, יחמיר לעצמו ותבוא עליו ברכת ה'.
לכל השאלות והתשובות