האם מותר להעלות על שולחן אחד בשר כשר ומאכל שאסור מצד אחר?

התשובה

יש צד לומר שאין לחשוש, מפני שאדם נזהר ממאכל שהוא יודע שהוא אסור באכילה, ולכן אין סיבה לחשוש שיאכל ממנו עם הבשר. לפי צד זה, כאשר המאכל האסור ניכר וברור, כגון מאכל שאדם מישראל נרתע ממנו ואינו אוכל אותו כלל, אין צורך בהיכר נוסף. אבל כאשר האיסור אינו ניכר לעין, או שהמאכל נראה כמו מאכל רגיל, יש יותר מקום לחשוש. אדם עלול לשכוח את סיבת האיסור, ובפרט כאשר מדובר במאכל שמצד מראהו והרגל האכילה דומה למאכלים מותרים. לכן במקרים כאלה נכון להחמיר ולעשות היכר. נמצא שהדין תלוי עד כמה האיסור ברור וניכר. דבר שכל אדם מזהה מיד כאסור אינו דומה למאכל שנראה רגיל ורק ידוע לנו שיש בו איסור. הלכה למעשה: מאכל איסור שניכר וברור לאדם, אין צורך בהיכר נוסף כשמונח על שולחן עם בשר או חלב. אבל אם האיסור אינו ניכר, או שהמאכל נראה כמאכל רגיל, יש להחמיר ולעשות היכר כמו בדין בשר וחלב על שולחן אחד. מקורות שהובאו בסימן: רמ"א יו"ד סי' פח סעיף א; ש"ך; פרי תואר; זבחי צדק; כף החיים; שו"ת מהר"ם מרוטנבורג; מנחת יעקב; ילקוט יוסף; בדי השולחן. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ עב-עג