היכן צריך להיות ההיכר?

התשובה

ההיכר צריך להיות במקום שבו הוא באמת מזכיר לאוכלים להיזהר. לכן עיקר מקומו הוא בין הקערות או בין המאכלים של שני האוכלים. אם מניחים את ההיכר במקום צדדי, אחרי הקערות, או בקצה השולחן, הוא אינו ממלא את תפקידו, מפני שהוא לא נמצא במקום שבו עלול להיווצר הבלבול. ההיכר צריך גם להיראות לאוכלים. אם הוא מונח במקום שאינו מושך תשומת לב, או במקום שאינו מחלק בפועל בין שני הצדדים של השולחן, אין בו תועלת מספקת. המטרה אינה רק שיהיה חפץ כלשהו על השולחן, אלא שיהיה שינוי ניכר שמזכיר להם שאסור לאכול זה מזה. גם אם משתמשים במפה מיוחדת, במגילות הפרוסות על השולחן, או בכלים מיוחדים, הדבר מועיל רק כאשר אינו רגיל לשימוש שם באותה סעודה, וממילא נחשב שינוי ניכר. הלכה למעשה: ההיכר צריך להיות מונח בין האוכלים או בין המאכלים, במקום שנראה לעין ומזכיר בפועל להיזהר. חפץ המונח בצד, או דבר שרגילים להשתמש בו באותה סעודה, אינו נחשב היכר. מקורות שהובאו בסימן: בקש תורה חלק ט סי' ו; פסקי האחרונים שהובאו בסימן בדין מקום ההיכר. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ סב