האם מרחק גדול בשולחן מתיר לאכול בלי היכר?
השאלה
שני אנשים אוכלים על שולחן גדול, והם רחוקים זה מזה. אחד אוכל בשר והשני חלב. האם עדיין צריך היכר? ומה הדין באדם אחד שיושב בשולחן גדול, ובצד הרחוק מונח מאכל חלבי?
התשובה
כאשר שני האוכלים יושבים רחוק כל כך עד שאחד אינו יכול לפשוט את ידו ולאכול ממאכלו של חברו, אין כאן את עיקר החשש שבגללו הצריכו היכר. החשש הוא שמא יבוא אחד לאכול ממאכלו של השני, וכאשר המרחק עצמו מונע זאת, יש מקום להתיר גם בלי היכר נוסף. לגבי אדם אחד שיושב בשולחן גדול, ובצידו הרחוק של השולחן מונח מאכל מן המין השני, יש מקום לדון. מצד אחד, אין כאן חבר שימנע ממנו לקחת את המאכל אם ישכח. מצד שני, כאשר המאכל רחוק ממנו ואינו בכלל מקום אכילתו, אין זה נחשב כאילו שני המאכלים מונחים לפניו יחד. לכן יש מקום לסמוך על המקילים, בפרט כאשר המאכלים רחוקים באופן שאינם בהישג יד רגיל. הלכה למעשה: שניים היושבים רחוק זה מזה בשולחן גדול, עד שאינם יכולים להגיע זה למאכלו של זה, מותרים בלי היכר. באדם יחיד היושב בשולחן גדול ויש מאכל מן המין השני רחוק ממנו, יש מחלוקת, ויש למקילים על מה לסמוך כאשר המאכל רחוק ואינו בכלל מקום אכילתו. מקורות שהובאו בסימן: פתחי תשובה בשם הב"ח בשם מהרש"ל; פמ"ג; ספר עצי העולה; בדי השולחן. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ סג-סד