האם ניתן להניח קנקן או פת כהיכר?

התשובה

הכל תלוי אם הדבר המונח על השולחן באמת נראה כשינוי, או שהוא חלק רגיל מן הסעודה. קנקן יכול לשמש היכר רק כאשר אין משתמשים בו באותה שעה. אם שותים ממנו בסעודה, הוא אינו מזכיר כלום, מפני שהוא מונח שם לצורך האכילה הרגילה. כך גם לגבי פת. בדרך כלל פת אינה היכר, מפני שרגילים לאכול ממנה בסעודה. אם מניחים פרוסת לחם על השולחן, אין בזה שינוי, שהרי דרך הסועדים לאכול לחם. אבל אם מניחים פת שלמה, חתיכה גדולה שאינה פרוסה, או דבר שאין הדרך לאוכלו באותה שעה, יש בזה שינוי ניכר, והוא יכול להיחשב היכר. העיקר הוא שהדבר יהיה מונח באופן שמזכיר לאוכלים להיזהר, ולא יהיה דבר שמשתמשים בו כרגיל בסעודה. הלכה למעשה: קנקן מועיל כהיכר רק אם אין משתמשים בו בשעת הסעודה. פת רגילה או פרוסת לחם אינה היכר, מפני שדרכה להיאכל. פת שלמה או חתיכה גדולה שאין דרך לאוכלה עכשיו יכולה לשמש היכר. מקורות שהובאו בסימן: הגהות אשרי בשם אור זרוע; דרכי משה; בית יוסף; ב"ח; מטה יהונתן; פתחי תשובה; באור זרוע; דרכי תשובה; פמ"ג. להרחבת הנושא עיין בספר תורת אבי - איסור והיתר, עמ׳ סב-סג